המנהג המקורי הוא לומר את האקדמות באמצע קריאת התורה, אחרי הפסוק הראשון. מחזור לחג השבועות, רעדלהיים תקצ"ב, דף לט ע"ב-מ ע"א. כמה אחרונים פיקפקו על מנהג זה, עי' משנה ברורה, סימן תצ"ד, סעיף קטן ב', ולכן רוב הקהילות העבירו את האמירה לקודם קריאת התורה, אבל יש קהילות בודדות שממשיכות במנהג המקורי.
מה לחלב ולשבועות - תיעוד וחשיפת מסע התעמולה לצריכת חלב פרות, בהקשר לחג השבועות.
moreshesashkenaz.org
ברמ"א (שולחן ערוך או"ח תצד:ג) מובא שלא אומרים תחנון רק עד אחרי אסרו חג. ויש קצת קהילות שנוהגות לפי מנהג אשכנז הישן ואומרים תחנון. מדריך למנהג אשכנז המובהק, עמ' 25 ברשימת הימים שאין אומרים בהם תחנון.
מנהג אי אמירת תחנון לא מוזכר בשולחן ערוך, וברמ"א (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רצ"ד, סעיף ג') מפורש שחזרו לומר תחנון מיד אחרי אסרו חג, ויש קצת קהילות שנוהגות לפי מנהג אשכנז הישן ואומרים תחנון, ראו מדריך למנהג אשכנז המובהק, עמ' 25 ברשימת הימים שאין אומרים בהם תחנון.
"העולם מקשים למה אוכלים פלאדן (Fladen, מאפה גבינה) בשבועות. ונראה רמז מן התורה: וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם, ראשי תיבות חלב בשבועות". בתוך פירושים ופסקים לרבינו אביגדור צרפתי על התורה, מהדורת א"פ הרשקוביץ, ירושלים תשנ"ו, עמ' תעח
המנהג המקורי הוא לומר את האקדמות באמצע קריאת התורה, אחרי הפסוק הראשון. מחזור לחג השבועות, רעדלהיים תקצ"ב, דף לט ע"ב-מ ע"א. כמה אחרונים פיקפקו על מנהג זה, עי' משנה ברורה, סימן תצ"ד, סעיף קטן ב', ולכן רוב הקהילות העבירו את האמירה לקודם קריאת התורה, אבל יש קהילות בודדות שממשיכות במנהג המקורי.
המשנה ברורה מכריע שיש לומר פיוט זה בתוך ההפטרה (משנה ברורה, סימן תצ"ד, סעיף קטן ב'), אף על פי שבאקדמות פוסק שיש לאומרו קודם לקריאת התורה. וצריך עיון מה החילוק ביניהם.
מנהג אי אמירת תחנון לא מוזכר בשולחן ערוך, וברמ"א (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רצ"ד, סעיף ג') מפורש שחזרו לומר תחנון מיד אחרי אסרו חג, ויש קצת קהילות שנוהגות לפי מנהג אשכנז הישן ואומרים תחנון, ראו מדריך למנהג אשכנז המובהק, עמ' 25 ברשימת הימים שאין אומרים בהם תחנון.
הרב אליעזר מלמד, מאכלי חלב ודבש, יש נוהגים בעקבות הזוהר שלא להסתפק בהפרדה זו בין בשר לחלב. הסדר משמעותי שכן לאחר מאכלי בשר יש להמתין זמן ממושך עד שמותר לאכול מאכלי חלב, לכן דווקא חלב בהתחלה ובשר בסוף.