"אמר לה: בת הרמאי, למה רמית אותי?, אמרה לו: ואתה למה רמית אביך, כשאמר לך 'האתה זה בני עשו?' ואמרת לו 'אנכי עשו בכורך'". מדרש תנחומא על בראשית, בעריכת בובר, פרשת ויצא, סימן י"א
אבן עזרא, ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק י"ט. הוא מכנה "דברי רוח" את הפירושים הדרשניים שמחלקים את המשפט לשני חלקים: ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו, אָנֹכִי; עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ” (ראו להלן בפסקה "פרשנות בדרך הדרש").
בראשית רבה, פרשה ס"ז, פסקה י': "עתה בני שמע בקולי וקום ברח לך וישבת עמו ימים אחדים. כתיב (בראשית כט): ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים. אמר רבי חנינא בר פזי נאמר כאן אחדים, ונאמר להלן אחדים. מה להלן אחדים שבע שנים, אף אחדים שנאמר כאן שבע שנים".
ראו את המדרש בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ז, עמוד ב' "אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה" - מפרש יצחק היינמן בספרו "דרכי האגדה", עמ' 32–33, שזוהי התנהגות של חייל רומאי מצוי. רש"י חוזר על המדרש, ובפרק כה, פסוק כ"ג הוא גם מצטט את המדרש בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ז, עמוד ב': "שני גוים בבטנך - גיים [גאים] כתיב, אלו אנטונינוס ורבי" ומתייחס לחברות ההדוקה שמתוארת בתלמוד בין רבי יהודה הנשיא והקיסר הרומאי. גם הראב"ע כופר בפרק כ"ז, פסוק מ' באפשרות שמדובר בגלות אדום
בראשית רבה, פרשה ס"ג, פסקה ו'. את המילה "ויתרוצצו" על דרך הפשט מבאר הרשב"ם, ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ב: "שהיו רצים ומתנענעים בתוך גופה כדרך עוברים", לשון מרוצה (שורש ר-ו-ץ) ולא לשון ריצוץ (ר-צ-ץ): ולזו הכוונה, לפעילות הטבעית שעוברים, ובמיוחד תאומים, מרבים להתרוצץ ברחם האם, לרוץ הנה והנה
