הלוח העברי (Hebrew Wikipedia)
Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "הלוח העברי" in Hebrew language version.
refsWebsite
Global rank
Hebrew rank
27th place
4th place
3,586th place
28th place
498th place
2nd place
9th place
9th place
2,068th place
23rd place
7,785th place
56th place
6th place
48th place
low place
low place
low place
116th place
1,343rd place
354th place
low place
493rd place
121st place
104th place
514th place
3rd place
18th place
109th place
low place
low place
549th place
511th place
8,334th place
85th place
low place
74th place
2,636th place
27th place
low place
61st place
5,804th place
36th place
low place
108th place
7,200th place
45th place
2,518th place
17th place
1,800th place
11th place
academia.edu
- שי ואלטר, "יום העצמאות והלוח העברי", בד"ד – בכל דרכיך דעהו; כתב-עת לענייני תורה ומדע 34 (תשע"ט), עמ' 47–73.
- The origins of the 247 year calendar cycle
archive.org
- יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 142
- על מקור נוהג זה ראה: חיים יחיאל בורנשטיין, תאריכי ישראל, התקופה, ספר תשיעי, עמוד 245.
asif.co.il
- ראו עוד: ערן רביב, המבנה המתמטי של לוח ארבעה שערים וחישובי שכיחויות בלוח העברי, בד"ד 28.
- ערן רביב, מחקרים מתמטיים בלוח העברי, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, סיוון ה'תשע"ה, עמודים 64–74. בכתד יד ספריית פאלאטינה, פארמה 1902, דף 280, מיוחסים לוחות מחזוריות ארבע התקופות לרב נחשון.
benyehuda.org
- יוסף זליגר, סוד העבור. שי ואלטר, ריאליה קלנדרית וידע אסטרונומי בסוגיות קידוש החודש (עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, אייר ה'תשע"א) עמוד 213 ואילך.
- חיים זליג סלונימסקי, יסודי העיבור, מאמר ג', פרק מ"ו. חיים יחיאל בורנשטיין, חשבון תקופות ומולדות, עמוד 16.
cet.ac.il
lib.cet.ac.il
מתיה קם, חודשי השנה בלוח העברי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
kotar.cet.ac.il
- מגילות קומראן מבואות ומחקרים, כרך שני, עמודים 454–455.
daat.ac.il
- משה מ. בן-דב, ויהי ערב ויהי בקר – הבריאה והמנין, באתר דעת.
- רחמים שר שלום, "מחלוקת רס"ג ובן מאיר", סיני קיא (תשנ"ג), עותק ללא ההערות באתר 'דעת'.
doi.org
dx.doi.org
- W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 160–176 doi: 10.2307/3268813
drive.google.com
- שי ואלטר, סודו של מולד זקן – הרצאה בכנס ה-13 לענייני קידוש החודש, הזמנים בהלכה ואסטרונומיה יהודית, ישיבת כרם ביבנה, כ"ז בניסן תשע"א
- הרצאה של שי ואלטר
google.co.il
books.google.co.il
- Roger T. Beckwith, Calendar and Chronology, Jewish and Christian 137–140.
haaretz.co.il
אילון גלעד, מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2016
hayadan.org.il
- יחיעם שורק, לוח שנה עברי. האמנם?, באתר "הידען", 18 בספטמבר 2020
hebrew-academy.org.il
hebrewbooks.org
- ראה למשל בעל המאור עבודה זרה ט:
- המאמר השלישי השער השביעי
- בסוגיית פרוזבול
- אוצר הגאונים – מגילה, תענית ור"ה – לוין, בנימין מנשה, 1879–1944 (page 211 of 293), באתר www.hebrewbooks.org
- אוצר הגאונים – מגילה, תענית ור"ה – לוין, בנימין מנשה, 1879–1944 (page 197 of 293), באתר www.hebrewbooks.org
- מולד זקן י"ג בקהופר, ישורון ט, עמ' תקצז
- אברהם אבן עזרא, ספר העיבור.
- שבילי דרקיע סימן י"א
- זרחיה הלוי במאור הקטן ואברהם בר חייא ב-ספר העיבור ויצחק בן יוסף הישראלי ב-יסוד עולם
- ברש"י, מסכת ערכין, דף ט', עמוד ב', ד"ה שניהם, מופיע הסימן רק עד ג'. ביוצר "אור זרוע זורח כבודו" של רבי מנחם בן מכיר, מופיע עד ה' וכן בספר האלקושי של רבי יעקב בן שמשון. המקור הראשון שמפרט את הסימן בשלמותו הוא ספר העיבור של רבי אברהם אבן עזרא. עם שיבושים הוא מופיע בכתב יד מגניזת קהיר שנכתב במחזור רנ"ה (כיום בספריית אוניברסיטת קיימברידג', אוסף טיילור-שכטר, AR 29.6).
- אברהם אבולעפיה, אוצר עדן גנוז, עמוד 213.
- אברהם אבולעפיה, אוצר עדן גנוז, עמוד 220. פירוש על ספר יצירה שמיוחס לאבולעפיה. יצחק בן יוסף הישראלי, יסוד עולם, מאמר רביעי פרק י"א.
- תשובה לרבי דוד בן יוסף נרבוני
jjs-online.net
jstor.org
- שמירת השבת על פי הפרשה "על השבת" במגילת ברית דמשק — מן הערב או מן הבוקר?, מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
- W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 160–176 doi: 10.2307/3268813
- יהושע מ' גרינץ, ל"מוּנחים קדוּמים בּתוֹרת כּוֹהנים", לשוננו מ, 1975, עמ' 157–158
- יונתן בן-דב, זמן וזהות לאומית: הרקע ההלניסטי לנאום על לוח השנה בספר היובלים פרק ו, מגילות, כרך י' (ה'תשע"ג).
- שמריהו טלמון, שמירת השבת על פי הפרשה "על השבת" במגילת ברית דמשק — מן הערב או מן הבוקר?, מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
kipa.co.il
- פסק היתר של הרב עובדיה יוסף להשתמש בתאריך הלועזי רק כשאין ברירה (אתר כיפה)
knesset.gov.il
main.knesset.gov.il
- פקודת ימי מנוחה, התש"ח-1948, באתר הכנסת.
fs.knesset.gov.il
- חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 110), התשע"ד-2014, ס"ח 2462 מ-30 ביולי 2014
knesset.gov.il
- שיטת הבחירות בישראל, באתר הכנסת
makorrishon.co.il
- דניאל הרשקוביץ, הגיעה העת לחידוש הלוח העברי?, בעיתון מקור ראשון, 23 ביוני 2021
nli.org.il
- ”אין ממלאין אלא שמיני ואין מחסרין אלא תשיעי שקרובין לראש השנה” (ברייתא קדומה מגניזת קהיר)
- לוח לאותן שנים (מספר השנה לבריאת העולם ללא האלפים והמאות, החודשים חשוון וכסלו, יום ניסן ופסח)
- סדר סוד העבור
- בכתבים מארץ ישראל מופיע "אין בו כלום", ראה דוגמה.
- ברש"י, מסכת ערכין, דף ט', עמוד ב', ד"ה שניהם, מופיע הסימן רק עד ג'. ביוצר "אור זרוע זורח כבודו" של רבי מנחם בן מכיר, מופיע עד ה' וכן בספר האלקושי של רבי יעקב בן שמשון. המקור הראשון שמפרט את הסימן בשלמותו הוא ספר העיבור של רבי אברהם אבן עזרא. עם שיבושים הוא מופיע בכתב יד מגניזת קהיר שנכתב במחזור רנ"ה (כיום בספריית אוניברסיטת קיימברידג', אוסף טיילור-שכטר, AR 29.6).
- צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית
- אברהם אבולעפיה, אוצר עדן גנוז, עמוד 220. פירוש על ספר יצירה שמיוחס לאבולעפיה. יצחק בן יוסף הישראלי, יסוד עולם, מאמר רביעי פרק י"א.
- ערן רביב, מחקרים מתמטיים בלוח העברי, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, סיוון ה'תשע"ה, עמודים 64–74. בכתד יד ספריית פאלאטינה, פארמה 1902, דף 280, מיוחסים לוחות מחזוריות ארבע התקופות לרב נחשון.
- בהרבה כתבי יד ודפוסים מוקדמים הושמט הלוח לחלוטין, בכמה כתבי יד מופיעים 13 מחזורים בלבד או אפילו פחות. בגרסה המקורית (השתמרה בכתבי יד: פטרבורג 209, פרמה 3263, פריז 422, פריז 430, המבורג 34, מינכן 421, ועוד) מופיעות קביעויות מחזורים רס"ז–רע"ט ולאחריהן תשעה טורים למחזורים עד סוף האלף השישי שלא זהים למחזורים שלפניהם. נוסח דומה לנוסח הנמצא כיום בדפוסים מופיע לראשונה בכתב יד משנת ה'רכ"ד.
- פנת הלשון, על המשמר, 17 בפברואר 1955
- האם חובה לציין תאריך עברי במכתבים ממשלתיים?, מעריב, 24 ביולי 1958
otzar.org
tablet.otzar.org
- תשובות רבי יהושע הנגיד לרבי דוד עדני, סימן ל"א (עמוד 76). יוסף טובי, המחלוקת על מחזור רמ"ז בתימן, בתוך מחקרי עדות וגניזה (מאגנס, ירושלים, ה'תשמ"א), עמודים 193–228.
polona.pl
- חיים זליג סלונימסקי, יסודי העיבור, מאמר ג', פרק מ"ו. חיים יחיאל בורנשטיין, חשבון תקופות ומולדות, עמוד 16.
sefaria.org.il
srugim.co.il
- תומר ניר, אושר סופית: יצוין התאריך העברי ברישיון הנהיגה, באתר "סרוגים", 21 ביולי 2014
wikisource.org
he.wikisource.org
- משנה, מסכת חולין, פרק ה', משנה ה'.
- תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ', עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ג, עמוד א'.
- תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ג, עמוד א'
- "אין כתיב כאן: "ויהי לילה ויהי יום", אלא: "וַיְהִי עֶרֶב" – שהעריב יום ראשון, ושקע האור. "וַיְהִי בֹקֶר" – בֹקרוֹ של הלילה, שעלה עמוד השחר! הרי הושלם יום אחד מן השישה ימים שאמר הקב"ה בעשר דִּבְּרוֹת (ספר שמות, פרק כ', פסוק י') ואחר כך התחיל יום שני (רשב"ם על ספר בראשית, פרק א', פסוק ה').
- "ויהי ערב ויהי בקר", תחילת ספר הפליאה (נחשב בעיני חוקרים למקור הקדום ל'היכלא דרשב"י' בספר הזוהר)
- שכן באותה תקופה גברה ביתר שאת ההשפעה הבבלית על היהודים, והדבר בא לידי ביטוי הן באימוץ הכתב הארמי שהיה נחלתם של הבבליים באותה העת, והן באימוץ הלשון הארמית. גם במסורות חז"ל יוחסו שמות החדשים למקור בבלי והחלפתם יוחסה לתקופת גלות בבל ושיבת ציון: ”אמר רבי חנינה: "שמות חדשים עלו בידם מבבל"” (תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב' (דפוס וילנא: דף ו', עמוד א')).
- מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ט"ז
- ספר זכריה, פרק א', פסוק ז'
- מגילת אסתר, פרק ג', פסוק ז'
- מגילת אסתר, פרק ח', פסוק ט'
- ספר זכריה, פרק ז', פסוק א'
- ספר נחמיה, פרק א', פסוק א'
- ספר עזרא, פרק ו', פסוק ט"ו
- ספר נחמיה, פרק ב', פסוק א'
- ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ט"ו
- וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בספר מלכים א', פרק ח', פסוק ב'
- וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים, בספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח
- וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל-יִשְׂרָאֵל: וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה', בספר מלכים א', פרק ו', פסוק א' (וכן בפסוק ל"ז)
- שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר, מאמרו של חוקר המקרא אביתר כהן (ויקיטקסט, במקור: אתר הניווט בתנ"ך)
- אביתר כהן, שבעת המינים והלוח החקלאי של גזר
- תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ב, עמוד ב', מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד ב'
- תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד ב'.
- יש שמונים בטעות 1957 או 1955 אבל המנין הנכון הוא 380 שנה פחות ממניין השטרות כמבואר בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד א'.
- ספר דברים, פרק ט"ו, פסוק א'.
- ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק ח'.
- נקרא כך על פי המסורת, מכיוון שתאריך י' בניסן בשנה של יציאת מצרים עצמה, היה ביום שבת, ובאותו יום לקחו שה לקרבן פסח לעיני המצרים. (s:טור אורח חיים תל, על פי סדר עולם)
- אין מידע על זמנים קדומים יותר. מסתבר שבתקופת בית ראשון ועד דעיכת ממלכת החשמונאים הקביעה הייתה בידי המלך כמו אצל עמי הסביבה וכך נראה גם מספר דברי הימים ב', פרק ל', פסוק ב'.
- משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב', משנה ח' – ט'
- בעוד בחגים אחרים מותר לקבור את המת על ידי גויים. (תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ו', עמוד א')
- תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ', עמוד א'
- רש"י, מסכת סוכה, דף מ"ג, עמוד ב', ד"ה לא איקלע
- זהו ההסבר הרווח לכלל (ראו ביאור הלכה אורח חיים תכח ד"ה "אלו הימים שאין קובעין וכו'). על שיטת הרמב"ם ושיטות נוספות בהסבר הדחייה ראו בערך לא אד"ו ראש
- תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ', עמוד א'.
- תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה א'.
- תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ', עמוד ב'.
- רוב המקורות. לדוגמה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ח, סעיף ג'.
- ברש"י, מסכת ערכין, דף ט', עמוד ב', ד"ה שניהם, מופיע הסימן רק עד ג'. ביוצר "אור זרוע זורח כבודו" של רבי מנחם בן מכיר, מופיע עד ה' וכן בספר האלקושי של רבי יעקב בן שמשון. המקור הראשון שמפרט את הסימן בשלמותו הוא ספר העיבור של רבי אברהם אבן עזרא. עם שיבושים הוא מופיע בכתב יד מגניזת קהיר שנכתב במחזור רנ"ה (כיום בספריית אוניברסיטת קיימברידג', אוסף טיילור-שכטר, AR 29.6).
חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח-1998, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
yenst.blogspot.com
- דעות נוספות ראה בערך שנת היובל#חישוב שנת היובל ובטבלה שמסכמת אותן
youtube.com
- פרופ' מאיר בר-אילן, השתקפות המאבק בצדוקים דרך ההלכה, הרצאה בישיבת אורות שאול בכפר בתיה, באתר יוטיוב.
- הרצאה משותפת של שי ואלטר ויוסף יצחק רוטנברג בסמינר הלוח העברי מדקה 58
- פרופסור רחל אליאור – סודות וגלגוליו של לוח שנה העברי, החל מדקה 7:00
- סטיב אדלר בכנס 'עסקים עושים ציונות'