יחסים אלו משתקפים למשל בדברים של לאה לרחל, "וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי?" (בראשית, ל', ט"ו). אם כי מפרשנות המקרא עולה כי לא שררה איבה בין השתיים, עד כדי כך שרחל היא זו שגרמה בעצם לנישואי יעקב ולאה, שכן מסרה ללאה סימנים מוסכמים שנתן לה יעקב לפני החופה, כדי שיזהה אותה בהמשך הלילה
המקרא מתאר איך לאה מנסה להגיע לליבו של יעקב באמצעות הילדים הרבים שהיא יולדת לו והדבר מתבטא במיוחד בשמות שהיא קוראת להם ובפרשנות שלה לשמות הללו (בראשית, כ"ט, ל"ב–ל"ה).
