ראו 'דעת מקרא' לספר שמואל ב', פרק ו', פסוק י'. במקרא מצינו עוד לוי בשם "עובד אדום", בדברי הימים-א טז,לח, וייתכן שהיה עוד כהן בעל שם זהה, ראו דברי הימים-א טו,כד בפירוש 'דעת מקרא' בשם הגר"א.
רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לספר תהלים, פרק ח', פסוק א', בשם רבי משה. לדעת ראב"ע עצמו אין זה שם כלי, אלא הפרק נקרא "הגיתית" כי דוד המלך ייעד אותו לשירתם של עובד אדום הגִּתי ובניו, בתקופה בה שימש כמנגן במקדש (וראו:”לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר” (ספר תהלים, פרק פ"ד, פסוק א'), המתאים לקישור לעובד אדום, צאצאו של קורח).
הכתובים מציינים שעוזה מת כשהארון הגיע ל”גֹּרֶן נָכוֹן” (ספר שמואל ב', פרק ו', פסוק ו'), או ”גֹּרֶן כִּידֹן” (ספר דברי הימים א', פרק י"ג, פסוק ט'), ומקומן אינו ידוע. אולם בתיאור העלאת ארון הברית בשנית, מבית עובד אדום לעיר דוד, נאמר שלאחר כל שישה צעדים שצעדו נושאי הארון נעצרה התהלוכה להקרבת קרבנות (ספר שמואל ב', פרק ו', פסוק י"ג), ומסתבר, אפוא, שהמקום היה קרוב מאוד לעיר דוד. בפירוש רש"י במסכת סוטה (דף לה עמוד ב ד"ה ולבסוף) מופיעה דעה לפיה "גורן נכון" הוא גורן ארוונה היבוסי בהר הבית, ומכאן שעוזה מת סמוך מאוד לעיר דוד, וממילא גם בית עובד אדום צריך להיות בסביבת הר הבית. יש משערים ש"גן עזא" המוזכר (בספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוקים י"ח–כ"ו) כמקום קבורתם של המלכים מנשה ואמון, הוא "פרץ עוזא" (דעת מקרא, מלכים שם). השערה זו מניחה אף היא את קרבת המקום לירושלים, ראו דעת מקרא שם.
ספר דברי הימים א', פרק ט"ו. קיימת אי בהירות לגבי תפקידו המדויק בשעת המסע: הוא מוזכר גם כ"שוער" (פסוקים יח וכד) וגם כמנגן (פסוק כא). הפרשנים (המיוחס לרש"י ורד"ק בפסוק יח) כתבו שבשעת המסע היה מנגן, ונקרא "שוער" בגלל תפקידו הקודם בשמירת הארון, בביתו או אף לפני כן במשכן.
ספר דברי הימים ב', פרק כ"ה, פסוק כ"ד. הפרשנות המקובלת היא שמדובר על אוצרות המקדש שנשמרו על ידו שם, ברם, לפי פירוש 'מצודת דוד' מדובר על שוד ביתו הפרטי של עובד אדום, שבו הופקדו כלים שונים שלא הועלו לאחר מכן עם ארון הברית.
