שוורץ, עמ' 47, הערה 1: ה-praenomen "מרקוס" אינו נזכר במקורות, "אבל ברור שהיה לו praenomen, והואיל ושם בנו הוא מרקוס יוליוס אגריפס, ושמו דומה לשם אביו בשני מרכיביו האחרים, נהוג להניח שכך גם המצב לגבי 'מרקוס'". דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
שוורץ, עמ' 48: שלושת שמותיו של אגריפס מביעים את קשריו של סבו הורדוס, עם ראשי השלטון ברומא: "מרקוס" מזכיר את קשריו למרקוס אנטוניוס, שהיה אחראי להכתרתו למלך יהודה (ואולי ניתן על שמו של מרקוס ויפסניוס אגריפה); "יוליוס" מנציח את יוליוס קיסר, שהעניק אזרחות רומית לאנטיפטרוס אבי הורדוס (אם כי השם "יוליוס" היה גם ה-gens של אוגוסטוס, הקיסר ברוב תקופת שלטונו של הורדוס); ו"אגריפס" היה לזכרו של מרקוס ויפסניוס אגריפה, יד ימינו של אוגוסטוס וידידו של הורדוס, שביקר בירושלים בשנת 15 לפסה"נ ומת בשנת 12 לפסה"נ, שנה -שנתיים לפני לידתו של אגריפס. דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
על פי חישובי שוורץ, עמ' 47: "נולד בשנת 10/11 לפנה"ס", מכיוון ש"היה בשנתו ה-54 בשעת מותו" (קדמוניות היהודים יט, 350), "בשנת 43 או 44"; יהודה ורומא, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 4, (כתבה: לאה רוט-גרסון), עמ' 73: "נולד בשנת 10 לפסה״נ". דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
שוורץ, עמ' 217–218: אוסביוס מקיסריה קבע בחיבורו "על קדושי פלסטינה" (אנ'), כי "יום הולדתה של הטיכי הנערצת בקיסריה" חל ב-5 במרץ. הפילולוג אדוארד שוורץ (אנ'), שההדיר את חיבורו של אוסביוס, הניח "שזה תאריך ייסוד העיד בידי הורדוס, ושהוא גם קבע את משחקיו בתאריך זה (שהרי גם העיר, כמו המשחקים, נוסדה לכבוד הקיסר)", ועל בסיס הנחתו זו, יש להסיק "שאגריפס מת במארס". בהתאם לכך, חוקרים שונים הציעו את התאריך המדויק 10 במרץ, "שהרי הוא חלה ביום השני של המשחקים ומת אחרי חמישה ימים" (קדמוניות היהודים יט, 344, 350). לעומת זאת, על פי חישובי שוורץ, עמ' 123–125: אגריפס נפטר כנראה בתשרי שנת 43 ולכל המאוחר בינואר/פברואר 44. ראו גם: פרק שישי, סעיף א, עמ' 159; נספח שביעי: עוד לתאריך מותו של אגריפס, עמ' 214–218. דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
שוורץ, עמ' 47, הערה 1: ה-praenomen "מרקוס" אינו נזכר במקורות, "אבל ברור שהיה לו praenomen, והואיל ושם בנו הוא מרקוס יוליוס אגריפס, ושמו דומה לשם אביו בשני מרכיביו האחרים, נהוג להניח שכך גם המצב לגבי 'מרקוס'". דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
שוורץ, עמ' 48: שלושת שמותיו של אגריפס מביעים את קשריו של סבו הורדוס, עם ראשי השלטון ברומא: "מרקוס" מזכיר את קשריו למרקוס אנטוניוס, שהיה אחראי להכתרתו למלך יהודה (ואולי ניתן על שמו של מרקוס ויפסניוס אגריפה); "יוליוס" מנציח את יוליוס קיסר, שהעניק אזרחות רומית לאנטיפטרוס אבי הורדוס (אם כי השם "יוליוס" היה גם ה-gens של אוגוסטוס, הקיסר ברוב תקופת שלטונו של הורדוס); ו"אגריפס" היה לזכרו של מרקוס ויפסניוס אגריפה, יד ימינו של אוגוסטוס וידידו של הורדוס, שביקר בירושלים בשנת 15 לפסה"נ ומת בשנת 12 לפסה"נ, שנה -שנתיים לפני לידתו של אגריפס. דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
על פי חישובי שוורץ, עמ' 47: "נולד בשנת 10/11 לפנה"ס", מכיוון ש"היה בשנתו ה-54 בשעת מותו" (קדמוניות היהודים יט, 350), "בשנת 43 או 44"; יהודה ורומא, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 4, (כתבה: לאה רוט-גרסון), עמ' 73: "נולד בשנת 10 לפסה״נ". דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
שוורץ, עמ' 217–218: אוסביוס מקיסריה קבע בחיבורו "על קדושי פלסטינה" (אנ'), כי "יום הולדתה של הטיכי הנערצת בקיסריה" חל ב-5 במרץ. הפילולוג אדוארד שוורץ (אנ'), שההדיר את חיבורו של אוסביוס, הניח "שזה תאריך ייסוד העיד בידי הורדוס, ושהוא גם קבע את משחקיו בתאריך זה (שהרי גם העיר, כמו המשחקים, נוסדה לכבוד הקיסר)", ועל בסיס הנחתו זו, יש להסיק "שאגריפס מת במארס". בהתאם לכך, חוקרים שונים הציעו את התאריך המדויק 10 במרץ, "שהרי הוא חלה ביום השני של המשחקים ומת אחרי חמישה ימים" (קדמוניות היהודים יט, 344, 350). לעומת זאת, על פי חישובי שוורץ, עמ' 123–125: אגריפס נפטר כנראה בתשרי שנת 43 ולכל המאוחר בינואר/פברואר 44. ראו גם: פרק שישי, סעיף א, עמ' 159; נספח שביעי: עוד לתאריך מותו של אגריפס, עמ' 214–218. דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
שוורץ, עמ' 217–218: אוסביוס מקיסריה קבע בחיבורו "על קדושי פלסטינה" (אנ'), כי "יום הולדתה של הטיכי הנערצת בקיסריה" חל ב-5 במרץ. הפילולוג אדוארד שוורץ (אנ'), שההדיר את חיבורו של אוסביוס, הניח "שזה תאריך ייסוד העיד בידי הורדוס, ושהוא גם קבע את משחקיו בתאריך זה (שהרי גם העיר, כמו המשחקים, נוסדה לכבוד הקיסר)", ועל בסיס הנחתו זו, יש להסיק "שאגריפס מת במארס". בהתאם לכך, חוקרים שונים הציעו את התאריך המדויק 10 במרץ, "שהרי הוא חלה ביום השני של המשחקים ומת אחרי חמישה ימים" (קדמוניות היהודים יט, 344, 350). לעומת זאת, על פי חישובי שוורץ, עמ' 123–125: אגריפס נפטר כנראה בתשרי שנת 43 ולכל המאוחר בינואר/פברואר 44. ראו גם: פרק שישי, סעיף א, עמ' 159; נספח שביעי: עוד לתאריך מותו של אגריפס, עמ' 214–218. דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )דניאל שוורץ, אגריפס הראשון; מלך יהודה האחרון, בסדרת "מונוגרפיות בתולדות עם ישראל", ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ז; הדפסה חוזרת: תש"ע-2010. ISBN 9652270458 (238 עמודים). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )