לעניין זה ראו גם במאמרו של אשתור, ד"ר א. אשתור, דמות היהודים בעיני המוסלמים בימי הביניים, באתר "דעת", מחניים ע"ו, תשנ"ג (צ"ל תשכ"ג). אשתור הראה כי טענות קנאי הדת המוסלמים כנגד היהודים, בשל מקצועם של היהודים, החלו בעיקר לאחר השינוי שחל בריבוד החברתי והכלכלי שלהם בארצות שנכבשו על ידי המוסלמים, והם הפכו מאיכרים או מעובדי עבודות שנחשבו לעבודות בזויות (כגון, בורסקאים, צבעים וסנדלרים) לנושאי משרות גבוהות (כגון, וזירים, אנשי חצר, יועצים מדיניים ורופאי השליטים) ולבעלי מקצועות יוקרתיים (כגון, סוחרים גדולים, בנקאים ורופאים). אשתור הצביע על שינוי ברטוריקה של קנאי הדת המוסלמים כנגד היהודים, וטען כי מקורו במגע ממושך של המוסלמים עם הנוצרים (בעיקר בתקופת מסעות הצלב).
jpress.org.il
מינויים באוניברסיטה, דבר, הודעת האוניברסיטה העברית על העלאה בדרגה של אשתור לדרגת פרופסור חבר, 2 בינואר 1964.
ראו לעניין זה, אם כי מנקודת מבט אחרת, את דבריה של חוקרת הגניזה מרים פרנקל, "תיבת ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים - ציוני דרך וסיכויים", פעמים 92 (תשס"ב), מכון בן צבי, עמ' 23 - 61, בעמ' 47, אשר לצד ביקורת על מחקריו, מציינת כי: "הנחותיו הבסיסיות (של אשתור) מוצגות בו (במחקריו על ההיסטוריה של יהודי המזרח) עדיין כאמיתות מוחלטות שאין עליהן עוררין".
