רבי אלעזר מגרמיזא ספרו של ישראל קמלהר (קאמעלהאר) ריישאה'תר"ץ. ומקורותיו: הספר 'בנין שלמה' מאת שלמה בלוך (גרמנית ועברית) בעמודים האחרונים. המקור הקדום של שניהם הוא עיתונו של יעקב אטלינגר "שומר ציון הנאמן" (תמוז ה'תר"ט גיליון (קונטרס) ע"ט. ר' במהדורה המקוונת של עיתון זה). שם רשומה הקינה במלואה ללא חלוקה. בהערה כתב עטלינגר שמקורה בספר מנהגים של וורמיזא שהמלקט העתיק מכתב יד של הרוקח. מסופה זו של הקינה עולה שלא נותרו לו צאצאים ("על מות בניי ובנותיי"). אך לפי המסורות של משפחות מצאצאיו (כפי שעולה למשל מן ההקדמה של הספר "מעשה רוקח" לרבי אלעזר מאמסטרדם, ומהספר 'מעלות היוחסין' של הרב אפרים זלמן מרגליות) או שנולדו לו בנים נוספים מאוחר יותר, או שכוונתו הייתה לתלמידיו, והכתוב הוא מליצי, או שטעות ביד מוסרי המסורות בדבר היותם מצאצאיו, או שסיומת הקינה הועתקה עם שגיאה. בכל מקרה בספרו של שלמה בלוך מובאים דברי הרוקח שבסופו של דבר אחד הרוצחים נתפס, הובא לדין והוצא להורג. באופן שהדברים כתובים ניתן לטעות ולהבין שהבן נהרג: "ואני העלוב סגרתי הפתח וצעקתי עד שבא לי עזר ממרום, וצעקתי על חחסידה לבקש נקמה וכן עשו. וגם לאחר שבוע תפסו הרוצח שהרגה והרג שתי בנותי ופצעוני ובני והרגהו, ונשארתי בחסר כל ובעוני גדול וביסורים גדולים". הכוונה שפצעו אותו ואת בנו, ואילו את הרוצח הרגו לאחר שתפסו אותו.
hebrewbooks.org
טעות זו מופיעה כבר בשער ספרו המודפס משנת ה'שי"ז עם השם רבי אליעזר מגרמיזא. (י' אחת בגרמיזא בגלל הימנעות הכותבים מכתיבת השם המפורש) המילים של שער זה (במהדורת לבוב ה'תרי"ט) הועתקו במדויק, (במהדורת ורשה ה'תר"מ) עם הדגשת השם המוטעה, ונוסח זה שוכפל בכל המהדורות של הספר עד ימינו (ספר הרוקח הגדול מהדורה מוארת).
אף חוקרים טעו בשמו (דוגמת שלמה בלוך שהביא את הקדימון לאסון שאחז את הרוקח, "ואני, אליעזר הקטן..."). ייתכן שלבלבול תרמה הקדמתו של רבי אלעזר לספרו, בו בנוסף ל'אלעזר' שבגימטריה עולה 'רקח' (308) הוא מביא 'סימן': ר'קח מרקחת מעשה ר'קח - שמו א'לעזר בן י'הודה. שתי האותיות ריש מסומנות, שערכן בגימטריה 400. זוהי הגימטריה של אליעזר בן יהודה.
רבי אלעזר מגרמיזא ספרו של ישראל קמלהר (קאמעלהאר) ריישאה'תר"ץ. ומקורותיו: הספר 'בנין שלמה' מאת שלמה בלוך (גרמנית ועברית) בעמודים האחרונים. המקור הקדום של שניהם הוא עיתונו של יעקב אטלינגר "שומר ציון הנאמן" (תמוז ה'תר"ט גיליון (קונטרס) ע"ט. ר' במהדורה המקוונת של עיתון זה). שם רשומה הקינה במלואה ללא חלוקה. בהערה כתב עטלינגר שמקורה בספר מנהגים של וורמיזא שהמלקט העתיק מכתב יד של הרוקח. מסופה זו של הקינה עולה שלא נותרו לו צאצאים ("על מות בניי ובנותיי"). אך לפי המסורות של משפחות מצאצאיו (כפי שעולה למשל מן ההקדמה של הספר "מעשה רוקח" לרבי אלעזר מאמסטרדם, ומהספר 'מעלות היוחסין' של הרב אפרים זלמן מרגליות) או שנולדו לו בנים נוספים מאוחר יותר, או שכוונתו הייתה לתלמידיו, והכתוב הוא מליצי, או שטעות ביד מוסרי המסורות בדבר היותם מצאצאיו, או שסיומת הקינה הועתקה עם שגיאה. בכל מקרה בספרו של שלמה בלוך מובאים דברי הרוקח שבסופו של דבר אחד הרוצחים נתפס, הובא לדין והוצא להורג. באופן שהדברים כתובים ניתן לטעות ולהבין שהבן נהרג: "ואני העלוב סגרתי הפתח וצעקתי עד שבא לי עזר ממרום, וצעקתי על חחסידה לבקש נקמה וכן עשו. וגם לאחר שבוע תפסו הרוצח שהרגה והרג שתי בנותי ופצעוני ובני והרגהו, ונשארתי בחסר כל ובעוני גדול וביסורים גדולים". הכוונה שפצעו אותו ואת בנו, ואילו את הרוצח הרגו לאחר שתפסו אותו.
רבי אלעזר מגרמיזא ספרו של ישראל קמלהר (קאמעלהאר) ריישאה'תר"ץ. ומקורותיו: הספר 'בנין שלמה' מאת שלמה בלוך (גרמנית ועברית) בעמודים האחרונים. המקור הקדום של שניהם הוא עיתונו של יעקב אטלינגר "שומר ציון הנאמן" (תמוז ה'תר"ט גיליון (קונטרס) ע"ט. ר' במהדורה המקוונת של עיתון זה). שם רשומה הקינה במלואה ללא חלוקה. בהערה כתב עטלינגר שמקורה בספר מנהגים של וורמיזא שהמלקט העתיק מכתב יד של הרוקח. מסופה זו של הקינה עולה שלא נותרו לו צאצאים ("על מות בניי ובנותיי"). אך לפי המסורות של משפחות מצאצאיו (כפי שעולה למשל מן ההקדמה של הספר "מעשה רוקח" לרבי אלעזר מאמסטרדם, ומהספר 'מעלות היוחסין' של הרב אפרים זלמן מרגליות) או שנולדו לו בנים נוספים מאוחר יותר, או שכוונתו הייתה לתלמידיו, והכתוב הוא מליצי, או שטעות ביד מוסרי המסורות בדבר היותם מצאצאיו, או שסיומת הקינה הועתקה עם שגיאה. בכל מקרה בספרו של שלמה בלוך מובאים דברי הרוקח שבסופו של דבר אחד הרוצחים נתפס, הובא לדין והוצא להורג. באופן שהדברים כתובים ניתן לטעות ולהבין שהבן נהרג: "ואני העלוב סגרתי הפתח וצעקתי עד שבא לי עזר ממרום, וצעקתי על חחסידה לבקש נקמה וכן עשו. וגם לאחר שבוע תפסו הרוצח שהרגה והרג שתי בנותי ופצעוני ובני והרגהו, ונשארתי בחסר כל ובעוני גדול וביסורים גדולים". הכוונה שפצעו אותו ואת בנו, ואילו את הרוצח הרגו לאחר שתפסו אותו.
