אש תוקד בקרבי (Hebrew Wikipedia)

Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "אש תוקד בקרבי" in Hebrew language version.

refsWebsite
Global rank Hebrew rank
27th place
4th place
3,586th place
28th place
6th place
48th place
low place
124th place
1,047th place
858th place
low place
514th place
low place
861st place

archive.org

  • הנאמר עד היום במנהג אשכנז המערבי, ראו כאן.
  • הנאמר עד היום במנהג אשכנז המערבי, ראו כאן.

chabad.info

docs.google.com

  • ראו כאן מכתב של פרופ' לוין.

hakolhayehudi.co.il

hebrewbooks.org

otzar.org

tablet.otzar.org

wikisource.org

he.wikisource.org

  • בצמד שורות זה, ההשוואה בין יציאת מצרים לחורבן היא בנושא השירים. ביציאת מצרים שרו ישראל את שירת הים כפי שמתואר בשמות, ט"ו, שירה שהיא "שיר לא יינשה", כלומר שלא תישכח לעולם, ואילו בשעת החורבן קונן ירמיהו הנביא. הפסוק "נהה נהי נהיה" מקורו במיכה, ב', ד'.
  • בצמד שורות זה, ההשוואה היא בנושא השכינה והעננים. ביציאת מצרים נבנה המשכן וליוו את עם ישראל ענני הכבוד, כמתואר בשמות, מ', ואילו בשעת החורבן ליוותה את ישראל "חמת אל", כעס מאת הבורא, ששכנה עליהם כעננה. הרמיזה בביטוי "שכנה עלי כעננה" היא לפסוק באיוב, ג', ה', בו איוב קילל את יומו: "תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה".
  • בצמד שורות זה, ההשוואה היא בנושא הגלים. הגלים בשעת יציאת מצרים הם מי ים סוף, שעמדו כחומה בשעת קריעת ים סוף, כמתואר בשמות, י"ד, כ"ב. לעומת זאת בשעת החורבן הגלים הם "מים הזדונים" (מים רעים, כינוי לצרות. ביטוי זה מוזכר בתהלים, קכ"ד, ה'), שצפו וגאו על ראשי (מקור הביטוי "על ראשי צפו" באיכה, ג', נ"ד: "צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי").
  • בצמד שורות אלה, ההשוואה היא בנושא המזון והשתייה. ביציאת מצרים היה המזון המן שירד מן השמים. השתייה באותו הזמן הייתה המים היוצאים מהסלע (=צור). לעומת זאת בשעת החורבן המאכל היה "לענה ותמרורים", כדברי הפסוק באיכה, ג', ט"ו: "הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה", ומטפורית, שתו "מים המרים". המשורר רומז גם לדברי המשנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"א לפיה יציאה לגלות כרוכה בשתיית מים מרים: "אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים...".
  • בצמד שורות אלה, ההשוואה היא בנושא האספה. בעוד ישראל בשעת יציאת מצרים היו מכונסים סביב להר סיני לקראת מתן תורה, בזמן הגלות היו ישראל אסופים להתאבל על נהרות בבל, כמתואר בתהלים, קל"ז.
  • בצמד שורות אלה ההשוואה היא בנושא השראת השכינה בעם ישראל. ביציאת מצרים, ה' שכן בתוך מחנה ישראל בשעת מלחמתם: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ” (דברים, כ"ג, ט"ו), בשעת החורבן הסתלקה השכינה ממחנה ישראל, וה' רחק ממנו.