התוספות הקשו על כך ממספר מקורות בתלמוד בהם מצאנו שצדיקים נכשלו בעוון. לדעת רבנו תם צדיקים לא יכשלו באכילת איסור, אבל יכולים להיכשל בשוגג באיסורים אחרים, ואפילו באכילה מותרת בזמן איסור אכילה כמו אכילה ביום כיפור או לפני הבדלה (ראו תוספות גיטין ז עמוד א דיבור המתחיל השתא). הרמב"ן (בחידושיו למסכת חולין דף ז עמוד א) דחה חידוש זה, ולדעתו כאשר הצדיקים אינם מתרשלים הקדוש ברוך הוא מציל אותם מכל עבירה, אך אם הם מתרשלים "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"(מגילת קהלת, פרק ז', פסוק כ').