אוטאביאנו ופדריגו פרגוסו היו שניהם אצילים מג'נובה: אוטאביאנו הפך לדוג'ה של ג'נובה; ובמהלך שלטונו, אחיו הצעיר פדריגו, שהיה חשמן, סייע לו וקיבל את הפיקוד על הצבא. פדריגו, הנודע באדיקות שלו ובקיאותו בעברית כמו גם ביוונית ולטינית, כתב גם חיבורים תאולוגיים ופוליטיים רפורמיסטיים (כולל, לכאורה תרגום של יצירותיו של מרטין לותר) שנוספו מאוחר יותר לרשימת הספרים האסורים של הוותיקן. ראו Eugenio Garin, Renaissance Characters (University of Chicago Press, 1997), עמ'. 87. הוא זה שהציע לראשונה את נושא היווצרותו של החצרן האידיאלי.
