נפש היא גם גרון או צוואר, לפי הפסוקים: ”אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ” (יונה, ב', ו'), ”בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ” (תהלים, ס"ט, ב'), ונפש היא אף בטן, לפי: ”כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ” (ישעיה, כ"ט, ח') כלומר כאשר הקיץ הרעב בטנו הייתה ריקה, כי הוא אכל רק בחלום, ”לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב” (משלי, ו', ל'), בתקבולת ”שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ / דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ” (תהלים, מ"ד, כ"ו), ואף בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ו, עמוד א': ”נפש שבעה וכרס מלאה”.
