ראו: הרב אברהם ישעיהו קרליץ, חזון איש, מסכת דמאי, סימן ח, סעיף ט, וראה עוד בדברי הרב שלמה קלוגר עבודת עבודה חלק א' על מסכת עבודה זרה, עמ' טז שדוחה סברה זו.
הרב צבי פסח פרנק, שו"תהר צבי, חלק יורה דעה, סימן קכה - "אם יש חיוב לאפרושי מאיסורא לעובר במזיד". מובא כאן
שו"ת הרדב"ז, חלק ד' סימן 1223; שיטה מקובצת, על תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ב', עמוד ב' - בשם הרדב"ז. הדוגמה עליה דן הרדב"ז עוסקת במקרה שבו נתבע עומד להישבע שבועת שקר, והתובע יודע ששבועת הנתבע שקרית. במקרה כזה, אומר הרדב"ז, אין כל סיבה שהתובע ימנע מהנתבע להישבע ויפסיד את כספו, והוא אף מוסיף ואומר שתובע שיוותר על כספו על מנת שהנתבע לא יישבע לשווא הוא חסיד שוטה.
