כי כבר אמרנו שההשגה של אדם היא מתייחסת אליו, יחויב מזה שהדבר שהוא נבדל ממנו לגמרי אחר שהוא נבדל ממנו אין ראוי שיהיה לאדם השגה בו. וזהו הסבה שלא נזכר בתורה בפירוש עולם הבא או השארת הנפש אחר המיתה. (מהר"ל מפראג, ספר גבורות ה' - הקדמת המחבר - הקדמה ראשונה)
"ויתיצבו בתחתית ההר (שם יט יז) הוי חידוש דברים אני מחדש בכם ועושה בכם מעין דוגמה העולם הבא מה לעתיד לבוא אז תפקחנה עיני עיורים (ספר ישעיה, פרק ל"ה, פסוק ה') אף הכא וכל העם רואים (ספר שמות, פרק כ', פסוק י"ח) מה לעתיד לבוא ואוזני חרשים תפתחנה (ישעיה שם ו) אף הכא ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק ז') מה לעתיד לבוא אז ידלג כאיל פסח (ישעיה שם) אף הכא ויוצא משה את העם לקראת האלהים ויתיצבו בתחתית (שמות יט יז) מה לעתיד לבוא ותרון לשון אלם (ישעיה שם) אף הכא ויענו כל העם יחדיו ויאמרו (ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ח'):" - פסיקתא דרב כהנא - פסקא יב אות יט
יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי מ"ט יומם יצוה ה' חסדו משום דבלילה שירה עמי. והתורה מגינה עליו כל אותן השנים שהוא מוטל בעפר שנאמר (ספר משלי, פרק ו') "בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך" בהתהלכך תנחה אותך - בעולם הזה בשכבך תשמור עליך - זו שעת מיתה בקבר והקיצות היא תשיחך - זה העולם הבא. - תנא דבי אליהו זוטא פרק יז וכן במשנה מסכת אבות פרק ו' משנה י'
"כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ה' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם:" - ספר ישעיה, פרק ס"ו, פסוק כ"ב
וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא: - ספר ישעיה, פרק ל', פסוק כ"ו
