ספר קרובה (מהדיר: אברהם מאיר הברמן), בתוך ידיעות המכון לחקר השירה העברית ג (תרצ"ז), עמ' קיב. גם רבנו שמעיה בפירושו לקרובה טוען שסדרת ההרחבות השנייה זרה בקרובה; הוא טוען עוד כי מחברה אינו הקליר, אולם דבריו תמוהים כי שמו של הקליר חתום בפירוש ב"אמל ורבך". פיוטים לארבע פרשיות וקרובץ לפורים עם פירוש רש"י ובית מדרשו (ניו יורק: מכון ממלכת כהנים, תשע"ד), עמ' קמג ובהערות המהדיר שם.
רומז גם לחתימת הברכה. כל השורות האחרונות מבוססות על הדרשה המובאת במדרש פנים אחרים על אסתר נוסח ב (ההדיר שלמה בובר), פרשה ב', עמוד 62. (סריקה בויקישיתוף).
באמונה הגן עליה שבעים וחמש שנה. רבים מפרשים שורה זו כקושרת בין לקיחת אסתר לאחשוורוש בגיל 75 לבין מסעו של אברהם לארץ כנען בציווי ה' בגיל 75, ומסבירים את המילה "אמנה" כאמונתו של אברהם בה' כשיצא לדרך, ואמונה זו היא שהגנה על אסתר,[6] הן עצם היותה של אסתר בת 75 כשנלקחה לאחשוורוש והן הקישור בין אסתר לאברהם מבוססים על בראשית רבה, פרשה ל"ט, פסקה י"ג.
כינוי למרדכי. אריה הוא רמז לשבט יהודה (בראשית, מ"ט, ט') וזאב רמז לשבט בנימין (שם פסוק כ"ז). מרדכי מכונה אריה בן זאב בשל העובדה שהוא נקרא במגילה הן "איש יהודי" והן "איש ימיני" (אסתר, ב', ה').
