יש המזכירים את רבה הראשון של הקהילה היהודית בעיר, בשם רבי יהודה ירוחם (שם משפחתו היה אשכנזי). שד"ר מירושלים בשם זה שישב בזמון, מוזכר לגנאי אצל אברהם אליהו הרכבי, חדשים גם ישנים, עמ' 80, במכתב שעיקרו הזמת השמועה שנפוצה באירופה על ידי גבאי צדקה אחר, שלפיה גבאי כוללות הספרדים בירושלים מקפחים את העניים ממוצא אשכנזי: ”תמהים אנחנו על... פרנסי ומנהיגי ורבני העיירות הגדולות שבערי אשכנז, איך לא זכרו ונשכח מלבם את אשר נהיתה וכבר פעל ועשה כזאת הר' יהודה ירוחם נע' [?] זה עשרים שנה [התקי"ב 1752], אשר עלה בהקב"ץ ופנה לסובב וקבץ ממון רב מכל המקומות ההם וילך וישב לו בקצה הגבול בזימילין יע"א ואכל ושבע ודשן כאשר כל זה נודע ומפורסם”. ייתכן ושימש בקהילת זמון כרב, אך אפשר ואזכורו של רב זה בזמלין, הטעה את כותבי קורות הקהילה באתר איחוד הקהילות היהודיות בסרביה. להרחבה אודות שד"ר-נוכל זה, ראו: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים, תשי"א. עמ' 525-527.
