Hugo Gressmann, Die Anfänge Israels (Die Schriften des Alten Testamentas 1/2), Göttingen: Vandenhoeck und Ruprecht, 1914, pp. 250-251, מצוטט אצל Philip Nel, "The Riddle of Samson", p. 538 n. 16, לתרגום הדברים ראו נפתלי הרץ טור-סיני, הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה בספרות, כרך הספר, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ך, עמ' 61–63 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא (יהדות כאן ועכשיו), תל אביב: משכל, 2008, ISBN 9789654826822, עמ' 122–126 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"). והשוו ל-Claudia V. Camp, Wise, Strange and Holy: The Strange Woman and the Making of the Bible, pp. 101-102, הדנה בטרנספורמציה המגדרית כחלק מטשטוש הגבולות הכללי במחזור סיפורי שמשון (קאמפ מצטטת שם ספרות נוספת).
daat.ac.il
משה זיידל, "חידה וחלום במקרא", מעיינות ה (תשט"ז), עמ' 55–56; נפתלי הרץ טור-סיני, הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה בספרות, כרך הספר, עמ' 66; וכבר המלבי"ם בפירושו על שופטים התייחס לדבורה כפתרון לחלקה הראשון של החידה: "מהאוכל יצא מאכל".
יגאל אריאל, עוז וענווה: עיונים ביהושע ושופטים, עמ' 302–303; ובדומה לכך המלבי"ם בפירושו לשופטים יד, ו: "ושמשון הבין שהקרה ה' זאת לקראתו למען יכיר כחו וידע שהוא מוכן להצליח נגד אויבי ה'".
doi.org
dx.doi.org
Jeremy Schipper, "Narrative Obscurity of Samson's חידה in Judges 14.14 and 18", Journal for the Study of the Old Testament 27 (2003), pp. 350-352, doi:10.1177/030908920302700304.
ראו דב נוי, "חידות בסעודת חתונה", מחניים פג (תשכ"ג), עמ' 67. הציטוט לקוח מתוך: גן המשלים והחידות: דיואן דון טדרוס הלוי אבו אל עאפיה, מהדורת דוד ילין, ירושלים, תרצ"ז, נספח: שירי אזור, עמ' 49.
jstor.org
jstor.org
Azzan Yadin, "Samson's ḥîdâ", Vetus Testamentum 52 (2002), p. 416 (Available at JSTOR[2]).
Othniel Margalith, "The Legends of Samson/Heracles", Vetus Testamentum 37 (1987), pp. 66-68. (Available at JSTOR[2]).
סברה זו מצוטטת אצל Othniel Margalith, "Samson's Riddle and Samson's Magic Locks", Vetus Testamentum 36 (1986), p. 227 (Available at JSTOR[2]).
נגד ההשוואה לצורה הערבית ראו לוֹתר קופף, "أَريٌ=דבש?: (הערה מתודולוגית לבלשנות השמית המשווה)", תרביץ כג (תשי"ב), עמ' 240–252 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה). פורטר מצא למילה סמך גם באוגריתית (J. R. Porter, "Samson's Riddle: Judges XIV. 14, 18", Journal of Theological Studies 13 (1962), pp. 106-109).
Arthur Quinn, "The Riddles of Samson: A Rhetorical Interpretation of Judges 14-16", Pacific Coast Philology 18 (1983), p. 88 (Available at JSTOR[2]).
Hans Bauer, "Zu Simsons Rätsel in Richter Kapitel 14", Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft 66 (1912), pp. 473-474, מצוטט אצל Theodor Herzl Gaster, Myth, Legend, and Custom in the Old Testament: A Comparative Study with Chapters from Sir James G. Frazer's Folklore in the Old Testament, New York: Harper & Row, 1969, pp. 435-436; בדומה לכך פורטר (J. R. Porter, "Samson's Riddle: Judges XIV. 14, 18"), הסבור שהחידה הייתה לשונית-אטימולוגית, שנוצרה על רקע האטימולוגיה העממית שלפיה משמעות הדבש של המילה "ארי" נגזרה ממשמעות האריה. לדעתו, המעשה בגוויית האריה והדבש נוסף לסיפור בשלב מאוחר יותר, כשהחידה המתייחסת לכפל המשמעות לא הובנה עוד.
”הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר” (עמוס, ט', ז') – כפתור היא האי היווני כרתים. וכן גם בצפניה, ב', ה' וירמיהו, מ"ז, ד'.
משה זיידל, "חידה וחלום במקרא", מעיינות ה (תשט"ז), עמ' 55–56; נפתלי הרץ טור-סיני, הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה בספרות, כרך הספר, עמ' 66; וכבר המלבי"ם בפירושו על שופטים התייחס לדבורה כפתרון לחלקה הראשון של החידה: "מהאוכל יצא מאכל".
