מקורות רבים לדעה שהחליל (שהוא לפי דעה זו גם האבוב, וכשם האבוב -) הוא בעל צליל מאנפף. למשל כלי הנגינה שנגנו בהם בבית המקדש נעמה שחורי, מאמר הרצאה ב'בית מדרש נשים יוצרות'. תמיכה לדבריהם בקינת ירמיהו על חורבן מואב, בו מתואר צליל המיית החליל בדומה לקול יונים. ייתכן גם שזוהי משמעות דבריו של כותב הספר שלטי גיבורים מימי הביניים (הובא בטעות באתר דעת בשם יואל ברי"ל), למעשה הכתוב מועתק מהספר "שלטי הגבורים" והתמונות מתוך תהלים "זמירות ישראל" ברעסלוי תק"פ (ראו שאול שפר, 'השיר שבמקדש', אחרית דבר, עמ' 120.
מקורות רבים לדעה שהחליל (שהוא לפי דעה זו גם האבוב, וכשם האבוב -) הוא בעל צליל מאנפף. למשל כלי הנגינה שנגנו בהם בבית המקדש נעמה שחורי, מאמר הרצאה ב'בית מדרש נשים יוצרות'. תמיכה לדבריהם בקינת ירמיהו על חורבן מואב, בו מתואר צליל המיית החליל בדומה לקול יונים. ייתכן גם שזוהי משמעות דבריו של כותב הספר שלטי גיבורים מימי הביניים (הובא בטעות באתר דעת בשם יואל ברי"ל), למעשה הכתוב מועתק מהספר "שלטי הגבורים" והתמונות מתוך תהלים "זמירות ישראל" ברעסלוי תק"פ (ראו שאול שפר, 'השיר שבמקדש', אחרית דבר, עמ' 120.
hebrew-academy.org.il
לפי פירוש זה במקורות התנאיים, המונח 'פי החליל', פירושו הקצה הפתוח של הקלידים מהם יוצא הצליל. הלב ההומה המתואר בירמיה הוא צליל פעימות הלב, וכך גם החליל המרעיש של ישעיהו. והדיון המשנאי בבחירת מספר החלילים הוא למעשה מספר הקלידים בכלי. השימוש במונח מכה בחליל היה נפוץ בתחילת תחיית הלשון העברית. ר' לדוגמה מילים מתיבת הנגינה באתר האקדמיה ללשון העברית, על השימוש ב"הך בחליל", אף שמדובר לכאורה בכלי נשיפה.
