Sign In

Login

Password

Forgot Password ? Sign Up

חסידות חב"ד (Hebrew Wikipedia)

Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "חסידות חב"ד" in Hebrew language version.

refsWebsite
Global rank Hebrew rank
10hebrewbooks.org
3,586th place
28th place
6nli.org.il
498th place
2nd place
6chabadlibrary.org
low place
738th place
5chabad.org.il
low place
773rd place
5chabadlibrarybooks.com
low place
1,477th place
5otzar.org
low place
124th place
4shturem.net
low place
501st place
4col.org.il
low place
279th place
3teshura.com
low place
2,390th place
3onegshabbat.blogspot.com
low place
339th place
3wikisource.org
27th place
4th place
3ynet.co.il
382nd place
1st place
3wikidata.org
43rd place
318th place
2makorrishon.co.il
1,800th place
11th place
2daat.ac.il
7,785th place
56th place
2bhol.co.il
low place
66th place
2chabad.info
low place
861st place
1chabad.org
2,486th place
529th place
1academia.edu
121st place
104th place
1lahak.org
low place
4,007th place
1musaf-shabbat.com
low place
328th place
1wikipedia.org
low place
low place
1haoros.com
low place
5,094th place
1chabad-il.org
low place
2,855th place
1yeshiva.org.il
low place
200th place
1web.archive.org
1st place
6th place

academia.edu

bhol.co.il

chabad-il.org

chabad.info

chabad.info

old2.ih.chabad.info

chabad.org

he.chabad.org

chabad.org.il

chabadlibrary.org

chabadlibrarybooks.com

col.org.il

daat.ac.il

haoros.com


  • 1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)

hebrewbooks.org

hebrewbooks.org

beta.hebrewbooks.org

lahak.org

makorrishon.co.il

musaf-shabbat.com

nli.org.il

onegshabbat.blogspot.com

  • מ. צינוביץ, קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאביטש, הצופה, 14 ביולי 1944; ראו דברי הרב שניאורסון בי"ב בתמוז ה'תשי"ג - תורת מנחם - התוועדויות, חלק ט' עמוד 57.; מנחם פרידמן ושמואל היילמן, "הרבי מליובאוויטש בחייו ובחיים שלאחר חייו", 2011, פרק 1, עמוד 35, ובהערה 25 בעמוד 300; איליה לוריא, עדה ומדינה - חסידות חב"ד באימפריה הרוסית תקפ"ח-תרמ"ג, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2006 ISBN 9654932636 עמוד 110; הנ"ל, מלחמות ליובאוויץ': חסידות חב"ד ברוסיה הצארית, מרכז זלמן שזר, 2018 ISBN 9789652273529 ( - בשני האזכורים אצל אליה לוריא מובא שכבר הרבי הרש"ב החמישי מליובאוויטש היה הדומיננטי ביותר בתקופתו). דוד אסף: ליאדי, קאפוסט. מדובר בשלוש חצרות: קאפוסט ניעזין וליאדי; בנוגע מעבר חסידי חצר ניעזין ראו אצל חיים מאיר היילמן, חסיד קאפוסט, בבית רבי תרס"ב חלק ג' פרק ט', שחסידי ניעזין, שחצרם נסגרה לא הרבה שנים לאחר פתיחתה, התפזרו לחצרות קאפוסט, ליאדי וליובאוויטש [חסידי קאפוסט וליאדי עברו שנים אחרי כן לליובאוויטש]; בנוגע למעבר חסידי ליאדי לליובאוויטש: דוד אסף‏, מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ב): 'לפלך מוגילוב, פסיק. לעיר לאדי, פסיק', בבלוג "עונג שבת", אוקטובר 2016; בנוגע לחזרת חסידי קאפוסט לליובאוויטש: ראו בהערה זו אצל דוד אסף; לגבי מעבר חסידי ענף בברויסק (ענף קאפוסטי) ולמעשה סיום מעבר חצרות קאפוסט לליובאוויטש: עמרם בלוי, היכל הבעש"ט, גיליון ב שנה ו - גיליון כב, תשס"ח, עמודים קכ"ה-קכ"ו. וכן אצל: Lowenthal, Naftali. Schneersohn, Shmaryahu Noah. Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson Publishers. London. 1996
  • א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.
  • דוד אסף‏, יומן קריאה: על ספרו של יורם בילו 'אתנו יותר מתמיד', בבלוג "עונג שבת", אוגוסט 2018

otzar.org

tablet.otzar.org

otzar.org

  • בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ

shturem.net

teshura.com

web.archive.org

wikidata.org

  • פריט Q29348543 בוויקינתונים‏
  • בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  • אגרת מי"ד אדר ראשון תש"ח (פורים קטן), רבי יוסף יצחק שניאורסון, אגרות קודש, חלק ט, אגרת ג'קצב, עמודים שצז (בסוף) ועמוד שצח, תשמ"ד, ברוקלין. | עדות של יצחק גאנזבורג (יצחק גאנזבורג) שהתגייס לצבא בעקבות דברים אלו, ראו הערה מספר 9: שמואל קראוס, 1999, כפר חב"ד, נשיא וחסיד, עמוד 88, ראו הערה 9, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), מסת"ב: מסת"ב 1-892002-76-0 | כן ראו בספרו: יצחק גאנזבורג (עריכה: אברהם רייניץ), חייל בשירות הרבי, ברוקלין, אלול תש"ס, עמוד 61. | יחיאל הררי, סודו של הרבי, תל אביב 2013, עמוד 233. ראו גם ב׳תחיינו׳ גיליון 10, אלול תשע"ט 2019, ועד תלמידי התמימים, ניו יורק - עמוד 41

wikipedia.org

yi.wikipedia.org

  • א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.

wikisource.org

he.wikisource.org

yeshiva.org.il

ynet.co.il