למשל, גפי אמיר כותבת: "האירוני הוא אפקט הדשא של השכנה. בעוד הרחוב מצוטט לעייפה, בשבתו כריאליסטי, אותנטי ומגניב, הרי בינתיים, ברחוב עצמו, זה שהיגר למולים, סנטרים, קניונים ומרכזי קניות נשמעת שפת הרחוב כאילו עברה מגרסת ארכי פינפון. לעיתים אפשר לזהות בה את שיירי התרגום של סלסטה, ולפעמים סתם אינגלוזים ובראשם הלהיט האחרון "שיהיה לך יום נעים". באותו פינפון שבו "סלטים" נאמר במלרע במקום במלעיל, לגמור היא מלה שאין להעלות על דל שפתים, כך כל עובר אורח, זבנית עצבנית ופקח המדביק דו"ח לשמשה המירו את ה"יאללה ביי" הקלאסי באיחול הנרגש "שיהיה לך יום טוב", כשהברכה דומה לעיתים לגערה. אות לסיום השיחה, באותו היפוך לשוני שבו "תהיי בריאה" הוותיק, משמעו האמיתי אינו איחול בריאות חמים אלא יותר "טוב, מה אני אגיד לך? יאללה עופי". גפי אמיר, מאונגלזת, מפונפנת, באתר הארץ, 15 באפריל 2002
