בתקופות המוקדמות היו כמעט כל יהודי המחוז מרוכזים במץ עצמה, אך מראשית המאה ה-18 נוצרו, כתוצאה משיפור היחס ליהודים וכן מטעמים כלכליים, קהילות בכפרים בסביבות מץ. קהילות אלה נותרו בסמכות קהילת מץ. שמעון שורצפוקס, "תקנות הקהילה היהודית בכפר אוני הסמוך למיץ משנת תקט"ז", אסופות ח (תשנ"ד), עמ' שפז.
אמנם, היו לקהילת מץ גם מנהגים ייחודיים, ובמחזורי התפילה שהודפסו במיץ צוינו ההבדלים בין המנהג הכללי למנהג המקומי. המנהג הייחודי הידוע ביותר הוא תוספת ברכת "מגביה שפלים" בברכות השחר, שבנוסח אשכנז נותרה במץ בלבד (נהוגה גם בנוסח איטליה). על מנהג זה ראה דניאל ורשבסקי, במץ מוסיפים..., באתר ליהדות אלזס ולורן (בצרפתית).
אנרי שומאן, גלאטיני, באתר ליהדות אלזס ולורן, ושם גם קטע מתוך ספרו של רבי נתן נטר על הפרשה. (בצרפתית)