יעקב אמיד, גישה חדשה להוראת תלמוד למתחילים בתחילת המאה העשרים: ניתוח קוריקולרי של סדרת ספריו של יעקב גולדמן איש פינסק, בתוך שמואל גליק (עורך), זכר דבר לעבדך: אסופת מאמרים לזכר דב רפל, ירושלים: המרכז להגות בחינוך היהודי ע"ש דב רפל – מכללת ליפשיץ, תשס"ז, עמ' 28, באתר מכללת ליפשיץ. ההיסטוריון עזריאל שוחט מציין כי אף שבאותה שנה התקיימו ברחבי רוסיה שלושה או ארבעה "חדרים מתוקנים", הרי "החדר המתוקן" בפינסק הוא שנתן את אות הפתיחה להקמתם של מוסדות דומים ביישובים אחרים (זאב רבינוביץ (עורך), פינסק: ספר עדות וזכרון לקהילת פינסק-קארלין, כרך אII (כרך היסטורי, חלק ב): עזריאל שוחט, תולדות קהילת פינסק: תרמ"א/1881–תש"א/1941, פרק ד: חינוך, השכלה ותרבות בשנים 1881-1914: ד. ה"חדרים המתוקנים", עמ' 82, תל אביב – חיפה: ארגון יוצאי פינסק-קארלין במדינת ישראל, תשל"ח 1977, עמ' 82).
בפרסומות שב"הזמן" נכתב שמטרות החיבור הן "א) לתקן את היכולת לאדם מישראל, בן-דורנו, להכיר הכרה גמורה את השקפת העולם של יוצרי התלמוד והמדרשים, כפי שהשקפה זו מתגלית בהלכה ובאגדה. ב) לאסוף בקבוצה אחת את כל המקורות ההיסטוריים המפוזרים בספרות התורה-שבעל-פה. ג) לאסוף את כל החומר הלינגביסטי שבתלמוד ומדרש, המשמש יסוד להבנת הלשון העברית בעבר ולהמשכת כח יצירתה בהווה ובעתיד." (ראו הפרסים של "הזמן" לשנת 1913: מאור היהדות, הזמן, 30 במאי 1913).
