להרחבה על המשפחה: "משפחת לנדו", נספח לספרו של שלמה וינד, רבי יחזקאל לנדוי (להלן "קישורים חיצוניים"), עמ' 92–95. המאמר נכתב על פי: חיים דב פרידברג, בני לנדא למשפחותם: לתולדותם ... בספרותנו מחצי המאה השנייה לאלף הנוכחי עד ימינו אלה. פרנקפורט תרס"ה. וראו עוד כאן.
leimanlibrary.com
כשרב מואשם בכפירה - על יחסו של הנודע ביהודה לרב יהונתן אייבשיץ. מחקר זה של סיד להמן מסיק שהרב לנדא פעל להשגת פשרה אף על פי שידע והכיר בשבתאותו של הרב אייבשיץ בלא ספקות, משום 'כבוד התורה' ומניעת חילול השם. רבי יעקב עמדן כתב אליו מכתב תקיף בעניין שבתאות בנו של רבי יהונתן, וולף ותלמידים שלו. רבי יחזקאל לנדא מנע את מעברו של הרב אייבשיץ לפראג, והתכתב עם שגרירות דנמרק נגדו, על היותו שבתאי, ובהספד על רבי יהונתן, התנצל על כך שנאלץ להספיד משום 'כבוד התורה'. מחקר זה נסמך על מסמכים שנמצאו ופורסמו לגבי בקשת הרשאת המעבר לפראג של הרב אייבשיץ משגרירות דנמרק, ושמקוריותם אומתה, וממכתבים שפרסם הרב עמדין שאין עליהם עוררין. מסורות של תלמידיו שנרשמו בעניין סיפרו שאמר שמי שחשוד בשבתאות אכן יש בו, ושאת ההספד אילצה אותו אשתו לומר. בספרו על הפולמוס כתב רבי יעקב עמדן שחשד ברב לנדא שהסיבה לפשרנותו הייתה הרצון להשיג את רבנות פראג, שלקהילה השבתאית החזקה בה (בעיר התגוררה בגלוי נביאה שבתאית, רייזל איגר, עם קהל תומכים רחב) הייתה השפעה גדולה. המשרה נמנעה במפתיע מקרוב משפחתו של הרב עמדין, הרב אריה ליב לוין, לאחר שכבר נבחר; הדבר אירע כשהתבטא בחריפות נגד הרב אייבשיץ. עמדין נקם בלנדא כשנתבקש לבחור את מחליפו של אייבשיץ באה"ו ומנע ממנו את התפקיד.
