יחסי אישות (הלכה) (Hebrew Wikipedia)
Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "יחסי אישות (הלכה)" in Hebrew language version.
refsWebsite
Global rank
Hebrew rank
27th place
4th place
7,785th place
56th place
low place
1,007th place
low place
634th place
low place
low place
low place
524th place
514th place
3rd place
3,586th place
28th place
low place
89th place
482nd place
557th place
low place
low place
5,009th place
2,817th place
low place
200th place
1,800th place
11th place
low place
9,772nd place
1,035th place
7th place
beliefnet.com
- What does Judaism say about pre-marital sex? | Jewish Values Online, www.jewishvaluesonline.org מובא בתשובה השלישית בסוף דבריה של הרבנית הקונסרבטיבית Elianna Yolkut. ראו גם 'Affirmation Through Appropriate Jewish Ritual', www.beliefnet.com (באנגלית)
daat.ac.il
- זרח ורהפטיג, "תקנות הרבנות הראשית, מתוך "הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה לייסודה", הוצאת "היכל שלמה" (תשס"ב), עמ' 85–131, פרק ו: תקנות תש"י, סעיף 2: נשואי בוסר.
- הרב שלמה אבינר, תכנון המשפחה ומניעת הריון, באתר "דעת".
haaretz.co.il
אדמיאל קוסמן, המחלוקת בין הנצרות ליהדות על המיניות, באתר הארץ, 26 ביולי 2013
hebrewbooks.org
jewishideas.org
- Labinsky, E., Schmeidler, J., Yehuda, R., Friedman, M. & Rosenbaum, T. Y. (2009) Observant Married Jewish Women and Sexual Life: An Empirical Study. Conversations, 5.
jewishvaluesonline.org
- What does Judaism say about pre-marital sex? | Jewish Values Online, www.jewishvaluesonline.org מובא בתשובה השלישית בסוף דבריה של הרבנית הקונסרבטיבית Elianna Yolkut. ראו גם 'Affirmation Through Appropriate Jewish Ritual', www.beliefnet.com (באנגלית)
jstor.org
- Ellis and Symons, "Sex Differences in Sexual Fantasy: An Evolutionary Psychological Approach", The Journal of Sex Research, Vol. 27, No. 4 (Nov., 1990) (pp. 527-555)
makorrishon.co.il
- יהודה יפרח, להשתחרר מהאשמה: המכון שמציע אלטרנטיבה לחינוך מיני לנוער הדתי, בעיתון מקור ראשון, 29 ביולי 2018.
medethics.org.il
- ראו תשובה של הרב מרדכי הלפרין באתר מכון שלזינגר.
- יואל קטן, חנה קטן, אלחנן בראון, אמצעי מניעה - מבט הלכתי-רפואי, אסיא נג-נד, תשנ"ד, עמ' 114–123, באתר מכון שלזינגר
milononline.net
- מילון ספיר, תשמיש המיטה
moreshet.co.il
moreshet.co.il
- לדוגמה (תשובות שניתנו באתר מורשת): בינו לבינה, אישות, חומרות ביחסי אישות, צניעות ביחסי האישות, אישות מותר אסור וראוי, חיי אישות. הרב יובל שרלו, הוציא ספר (רשו"ת היחיד) המבוסס על תשובות שניתנו באינטרנט. ראו גם; יעל גוטסמן - קיוון חדש לשאלות והתשובות ההלכתיות.
shut.moreshet.co.il
- דוגמה להתמודדות נער עם נטייתו למעשים אלו ניתן לראות כאן: שז"ל התחזקות ביראת שמים.
scribd.com
he.scribd.com
- ”והא קא חזינן דרוב קטנות חולות מן הביאה ראשונה” (פסקי הרא"ש, בבא קמא פרק ו' סימן ט'), ”וחנוך נשא ארוסתו בעודה קטנה ... ולילה הראשונה של נישואין מצאו בשמלה כמה טיפי דמים כסבורים שדם בתולים הם” (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, חלק ד' (דפוס פראג) סימן תתסח), וראו גם: מירב שניצר, "כפיית יחסי מין על נשים בתוך קהילות אשכנז (גרמניה וצפון צרפת) במאות 12–13: דיון במקורות ההלכתיים ופרשניים של התקופה", עבודת דוקטורט בבי"ס ליהדות, אוניברסיטת תל אביב.
wikipedia.org
en.wikipedia.org
- לפי דעת הרוב שאומצה ב-2006 בידי הועדה להלכה (אנ') של היהדות הקונסרבטיבית, מושגי הטומאה והטהרה תקפים רק בזמן שבית המקדש קיים. למעשה, הוועדה לא ביטלה את איסור קיום היחסים עם אישה נידה, אך הציעה להחליף את המושג "טהרת המשפחה" המקובל ביהדות האורתודוקסית במושג "קדושת המשפחה".
wikisource.org
he.wikisource.org
- משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ג', הלכה ב'
- ספר משלי, פרק י"ג, פסוק כ"ה
- תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב'.
- כדעת המשנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק א', הלכה ד', ועוד
- תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"ט, עמוד ב'
- תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"א, עמוד א'.
- בקונטרס "קדושת ישראל" מבוארים דברי הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג פרק מט: "הוא (אריסטו) מכנה בספריו את האנשים המעדיפים את המשגל ואכילת מאכלים טעימים בשם "הנבזים", ומאריך לגנות אותם וללעוג להם", ובהלכות דעות פרק ג הלכה ב וג'. כמו כן, הרמב"ן עצמו כתב בפירושן על ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק י': "ודע כי המשגל הוא דבר מרוחק ונמאס בתורה זולתי לקיום המין...".
- תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף י"ז, עמוד א' ובמפרשים שם.
- רש"י, מסכת סנהדרין, דף נ"ח, עמוד ב'; "בביאה שלא כדרכה אין כאן דבק שמתוך שאינה נהנית בדבר אינה נדבקת עמו". בפירוש הרוקח (על ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"ה) פירש פסוק זה: ”כי על ידי שנהנין זה מזה [בקירוב בשר] יאהבו זה את זה.”.
- חובות הלבבות, שער הפרישות, פרק א. אף רבי יוסף קארו, בספרו שולחן ערוך כינה את יחסי אישות כ"עונג": "תשמיש המיטה מתענוגי שבת הוא", אורח חיים, סימן ר"פ.
- תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ע"א, עמוד א': "בשכר שמשהין עצמן בבטן כדי שתזריע אשתו תחילה נותן לו הקב"ה שכר פרי הבטן", על פי פירוש הראב"ד בשער הקדושה ועוד.
- תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ה', הלכה ח', וכן בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ד, עמוד ב': "צא ולמד משוק של זונות - מי שוכר את מי? דבר אחר, זה יצרו מבחוץ וזו יצרה מבפנים"
- רש"י בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד א'. ובפירוש אור החיים, ספר ויקרא, פרק י"ב נכתב: "ואם תנשא יהיה כוונתה למלאות תאותה הבהמית כי שלה גדול".
- אור החיים, ספר בראשית, פרק ג', פסוק ט"ז.
- "איש ואישה - זכו, שכינה ביניהם. לא זכו, אש אוכלתם", תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ז, עמוד א', ויש פרשנים אשר הביאו מאמר חז"ל זה בהקשר של יחסי אישות.
- תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף י"ח, עמוד ב'
- רש"י בתלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף י"ח, עמוד ב', וכפי מאמר חז"ל בתלמוד: "ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום" (נידה יז)
- תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד א'. משים שלום בבית - רש"י פירש "איבר תשמיש", ורב ניסים גאון פירש "זו תאווה שהיא מעלה שלום בין איש לאשתו".
- ראו: תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג, עמוד א', ובתוספות שם.
- משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה ה', על פי התלמוד: ”ללמוד תורה ולישא אשה, ילמוד תורה ואחר כך ישא אשה. ואם אי אפשר לו בלא אשה, ישא אשה ואחר כך ילמוד תורה.” ברייתא בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'
- תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ג, עמוד א'
- תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ג, עמוד ב'
- משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ד', הלכה י"ט
- ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ה', ובבעל הטורים שם. האליה רבה (באורח חיים סימן ר"מ), מביא את דברי בעל הטורים להלכה. שו"ת בצל החכמה (חלק ד' סימן ע"ב), מציין עוד מפרשים (ראשונים ואחרונים) שהסבירו שמשמעות "ושמח את אשתו" היא מצוות עונה.
- משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה ד'
- משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה ט"ז.
- תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ב', עמוד ב'. וכן בדף ה ע"ב: "כי ייקח איש אישה" – דרשו חכמים "כי ייקח" ולא "כי תיקח".
- תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ק', עמוד ב'.
- תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף י"ז, עמוד א', ואין הכוונה לחרקים כגון זבובים ויתושים.
- דיוק במשמעות דברי המשנה ברורה, סימן ר"מ, סעיף קטן ל"ט
- תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ו, עמוד א'.
- תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ה, עמוד א'.
- תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ', עמוד ב'
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות תעניות, פרק ג', הלכה ח'.
- שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"מ, סעיף י"ב, וכן בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקע"ד, סעיף ד'.
- תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"א, עמוד ב'.
- משנה, מסכת נידה, פרק ה', משנה ד'
- משנה, מסכת נידה, פרק ה', משנה ה'
- משנה, מסכת נידה, פרק י', משנה א'
- תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל"ג, עמוד ב'
- משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ג', הלכות י"א–ט"ו; וכן שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ל"ז, סעיף א'.
- תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"א, עמוד א'
- כך בדברי המשנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ג'
- זוהי המסקנה המקובלת מהברייתא העוסקת ב-"שלוש נשים משמשות במוך" בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ל"ט, עמוד א' ומסיכום שיטות הראשונים לגביה.
- ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק כ"ט
- תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"מ, עמוד ב'.
- תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב, עמוד א' ועיינו בפירוש רש"י שם.
- כך לפי הפירוש הפשוט בתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ', עמוד ב'. אולם קיימים פירושים נוספים למאמרה של אמא שלום.
- תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט"ז, עמוד א' לפי המשנה שם המצווה אינה דווקא בליל הכלולות, ולפי הגמרא בעמוד ב' היא קיימת גם כשהכלה הייתה נשואה בעבר.
- תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ד', עמוד א' ובשיטה מקובצת ג עמוד ב לדעת רש"י
- משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה א'
- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ד, סעיף י'. אך הרמ"א כתב "ומכל מקום המחמיר שלא לפקדה רק בדברי רצוי, תבוא עליו ברכה."
- ספר הזוהר, חלק א', דף נ', עמוד א'
- תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ב, עמוד ב'.
- תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"ח, עמוד א'; שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ע"ו, סעיף י"ג ונושאי הכלים
- בראשית רבה, פרשה פ"ה, פסקה ה', על פי פירוש הרא"ש במסכת נדרים, דף כ', עמוד ב'
- תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה'; שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ה, סעיף ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ה', הלכה ד'.
- תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד ב'.
- "אמרו חכמים אין הלכה כיוחנן בן דהבאי אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה" (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ', עמוד ב') "...והמקדש בביאה מסתמא דעתו על גמר ביאה וכשיגמור ביאתו תהיה מקודשת ובין שבא עליה כדרכה בין שבא עליה שלא כדרכה הרי זו מקודשת." (משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות אישות, פרק ג', הלכה ה') ועיינו גם בספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ג', הלכה ט"ו, ובארבעה טורים, אבן העזר, סימן כ' בהתחלה.
- ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ב'; בראשית רבה, פרשה פ', וכן ברש"י שם: וישכב אותה - כדרכה, ויענה - שלא כדרכה. וראו שם פירושים נוספים על הפסוק.
- תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל"ד, עמוד ב'
- "ההיא דאתאי לקמיה דרבי, אמרה לו: רבי, ערכתי לו שולחן והפכו! אמר לה: בתי, תורה התירתך, ואני מה אעשה ליך?" תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ', עמוד ב'.
- "ואמר ר"י דהתם (=ששם) מיירי (=עוסק) בלא הוצאת זרע דשרי (=שמותר) דכיון דליכא (=שאין) השחתת זרע לא הוי כמעשה ער ואונן. עוד אמר ר"י דלא חשוב כמעשה ער ואונן אלא כשמתכוין להשחית זרע ורגיל לעשות כן תמיד, אבל באקראי בעלמא ומתאוה לבא על אשתו שלא כדרכה שרי (=מותר)". (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל"ד, עמוד ב', פירוש בעלי התוספות).
- רש"י, מסכת סוטה, דף כ"ו, עמוד ב', ומסכת יבמות, דף נ"ה, עמוד ב' כתב: "דרך איברים - מיעוך דדים ודש מבחוץ בשאר איברים".
- משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ד', הלכה י"ט, טור ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"מ, סעיף ט"ו. ומקורם בתלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ע', עמוד א', שם מפורט כי המשמש מיטתו בעמידה אוחזתו עווית, ובישיבה - מחלה אחרת שתרופתה "מוריקא".
- תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ז, עמוד ב'.
- כך כתב הרב אליהו די וידאש בספרו ראשית חכמה: "מכלל קדושת הזיווג שיהא פנים כנגד פנים" - שער הקדושה פרק ט"ז. ספר הזוהר, חלק ב', דף רנ"ט, עמוד א'.
- ספר דברי הימים א', פרק כ"ח, פסוק ט'.
- כך עולה ממשנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה ט' ומהגהת הרמ"א על השולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ה, סעיף ב'.
- ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"מ, ועיין ב"ח באבן העזר סימן כ"ה שכן היא דעתו למעשה.
- לפי דעה זו ההלכה נפסקת כרבי יוחנן בן דהבאי בתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ', עמוד א', שאומר שהעונש על כך הם ילדים אלמים.
- שברמב"ם כתוב "ומנשק בכל אבר שירצה" ולא מזכיר את האיסור לנשק את אבר המין של האשה וכן כתב בבית יוסף אבן העזר סימן כה (בסוף הסימן) ד"ה "ומ"ש דהא דאמר ר' יוחנן". ובלחם משנה על המשנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ה', הלכה ד'. וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשנה במסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ד', שאין הלכה כר' יוחנן בן דהבאי. לגבי בל תשקצו, כתב הרב נהוראי שמעונוב בספרו "במותר לו", שעל כגון זה נאמר "נפש היפה תאכלם" (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס"ד, עמוד ב'), כלומר, שמי שאינו נגעל מזה אין עליו איסור בל תשקצו.
- באבן העזר, סימן כ"ה, לפי פרשנות הגר"א שם. אבל הבאר היטב במקום חולק על הפרשנות בדברי הרמ"א. וכן בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"מ כתוב שאסור לנשק מפני כמה טעמים, והרמ"א אינו חולק על כך.
- "ולא יאנוס אותה והיא אינה רוצה, אלא ברצון שניהם ובשמחתם. יספר וישחק מעט עמה כדי שתתיישב נפשה", משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ה', הלכה ד'.
- תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב, עמוד א'.
- שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"מ, סעיף ח'. לפי הגאון מווילנה בכל מקום שכתוב אימה ויראה הכוונה; אימה - יראת הרוממות מגודל רוממות המצווה, יראה - היא יראה מכישלון שמא לא יקיימן כנדרש ויחטא בהן ("שהכל ברא לכבודו", עמ' לז).
- תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"מ, עמוד ב' וברש"י שם. חתניו של רב חסדא לא היו אנשים פשוטים, אלא היו גדולי הדור; רבא, רמי בר חמא, ומר עוקבא בר חמא.
- ספר הזוהר, חלק ג', דף ע"ח, עמוד א'
- רמ"א אורח חיים, סימן תרל"ט, סעיף ב', ובמשנה ברורה סעיף קטן יא
- כמו: 'דם חימוד' שמקורו בהשתוקקות האישה לבעלה ואין ההלכה לגביו כדם נידה (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ', עמוד ב'). 'ואל אישך תשוקתך' – 'מלמד שהאישה משתוקקת על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך' (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב').
- תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל', עמוד ב'
- למשל: 'יצר תינוק ואישה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת' (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז, עמוד א'), 'ברצותה' דרכי איש גם אויבי וישלים איתו'. 'אויביו' על פי הדרשות שלאחריו: 'זו אשתו', 'זה הנחש', 'זה יצר הרע' (בראשית רבה, פרשה נ"ד, פסקה א')
- תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ק', עמוד ב'.
- ”ללמוד תורה ולישא אשה, ילמוד תורה ואחר כך ישא אשה. ואם אי אפשר לו בלא אשה, ישא אשה ואחר כך ילמוד תורה.” ברייתא בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'
ybz.org.il
- אברהם גרוסמן, "נישואי בוסר בחברה היהודית בימי-הביניים עד המאה השלוש-עשרה", פעמים 45 (תשנ"א) עמ' 108-125
yeshiva.org.il
- ראו לדוגמה בית הוראה לענייני אישות וטהרת המשפחה, באתר ישיבה.
zzl.org
atarvatar.zzl.org
- קונטרס מרבי אייזיק שר, ואיגרות קודש מהחזון איש ומהסטייפלר. דברי הסטייפלר מובאים בספר ארחות רבנו, חלק ה, עמ' כט.