Sign In

Login

Password

Forgot Password ? Sign Up

ימי החנוכה (Hebrew Wikipedia)

Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "ימי החנוכה" in Hebrew language version.

refsWebsite
Global rank Hebrew rank
8nli.org.il
498th place
2nd place
5google.co.il
2,636th place
27th place
4wikipedia.org
low place
low place
3zemereshet.co.il
low place
204th place
2archive.org
6th place
48th place
2huji.ac.il
3,903rd place
84th place
2milkenarchive.org
low place
low place
2hebrew-academy.org.il
2,518th place
17th place
1jewniverse.info
low place
low place
1uni-koeln.de
2,455th place
3,394th place
1hymnsam.co.uk
low place
low place
1uni-frankfurt.de
4,572nd place
1,481st place
1hebrewbooks.org
3,586th place
28th place
1jpress.org.il
6,397th place
50th place
1fau.edu
6,442nd place
low place
1facebook.com
77th place
29th place
1daat.ac.il
7,785th place
56th place
1kipa.co.il
low place
61st place
1megafon-news.co.il
low place
591st place
1haaretz.co.il
514th place
3rd place
1myjewishlearning.com
4,994th place
915th place
1tsippifleischer.com
low place
8,821st place
1youtube.com
9th place
9th place
1ynet.co.il
382nd place
1st place
1yiddishkayt.org
low place
low place

archive.org

  • הקובץ, ובו 82 שירים, הורכב מכרך של מילות השירים וכרך תווים (עיבוד לקול ולפסנתר מאת אלכסנדר ז'יטומירסקי (גר') ופסח לבוב) שנספח לו. בכרך התווים נקרא השיר אמנם "חנוכּה, אוי חנוכּה", אך בכרך המילים נקרא פשוט "אַ חנֻכּה-ליד" (שיר חנוכה). למילים ראו: מ.[רדכי] ריוועסמאן, ‏אַ חֲנֻכָּה-ליעד, בתוך: ז.[וסמאַן] קיסעלגאָף (עורך), א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי ופּ.[סח] לוואָוו (מעבדים), ליעדער-זאַמעלבוך פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע, כרך המילים, פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה" אין פּעטערבורג; ברלין: ליאו וינץ, 1912, מס' 24, בארכיון האינטרנט (מהדורה שנייה ראתה אור בשנת 1914). מעניין לציין כי בשנים שלאחר המהפכה עמל ריווסמן על תרגום של האופרה "המכבים" (אנ') של אנטון רובינשטיין (הליברטו, מאת סלומון (שלמה) הרמן מוזנטל, מבוסס על מחזה מאת אוטו לודוויג). ראו Galina Kopytova, Jascha Heifetz: Early Years in Russia, trans. and ed. Dario Sarlo & Alexandra Sarlo, Bloomington: Indiana University Press, 2014, p. 248. קודם לכן חיבר ריווסמן מחזה לילדים ביידיש בשם "החנוכייה" (ראה אור בתרגום עברי מאת ישי אדלר, ירושלים תרע"ו).
  • הפולקלוריסטית רות רובין (1906–2000), ילידת קנדה, העלתה על הכתב בשנת 1954 גרסה של מילות השיר, שהיא שהושרה בילדותה בסוף העשור השני של המאה ה-20. למרבה העניין, גרסתה של רובין, שהתחנכה בבית ספר יהודי חילוני במונטריאול, זהה מעיקרה לגרסה המקורית של ריווסמן, לרבות המילים "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים" (אמרו "על הנסים", הללו את אלוהים על הנסים) ו"זאָל יעדער באַזונדער / באַזינגען דעם וווּנדער / און ליבען דאָס פֿאָלק זאָלט איר אויך" (על כל אחד בעצמו / להלל בשירה את הפלא / ועליכם גם לאהוב את העם). ראו Ruth Rubin, "Songs: 'Chanuke, O Chanuke!' (Jewish)," New York Folklore Quarterly, 10 (1954), pp. 308–309 (נדפס שוב בתוך: Hennig Cohen and Tristram P. Coffin (eds), The Folklore of American Holidays, 2nd ed., Detroit: Gale Research Co., 1991, p. 421). גרסה זו שונה אך במעט מזו שפרסמה רובין באנתולוגיה A Treasury of Jewish Folksong‏ (1950); לדבריה, היא שכחה את הבית השני והתקשרה ב-1948 למורה-לשעבר שלה ממונטריאול הרש (הרשל) נוֹבַק (נאָוואַק; 1892–1952; מורה ועסקן תרבות יליד פולין), שרענן את זיכרונה. (וראו גם ביצועה של רובין לשיר בליוויו של פיט סיגר, בעמוד הפייסבוק של "דאס איז יידיש: די בעסטע יידישע לידער".) גם הגרסה שנדפסה באירופה כעשר שנים מאוחר יותר, ב-1932, בכרך ט' של "אוצר נגינות ישראל" של אידלסון, זהה כמעט לנוסח המקורי של ריווסמן, לרבות "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים"; אולם אידלסון כלל שם רק את הבית והפזמון הראשונים. כחמש שנים לאחר מכן, בקובץ "לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען" (הבה נשירה: 61 שירים לבית, לבית הספר, לחגים ולחגיגות) בעריכת מיכְל גֶלבַּרט (אנ') (מלחין שירים יידיים ומורה למוזיקה של ארגון ארבעטער רינג) שהופיע בניו יורק – שגם בו נדפסו רק בית ופזמון – כבר מושמטת ההתייחסות לתפילה ולאלוהים (אוי, חנוכה, בתוך: מיכל געלבאַרט (עורך), לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען, ניו יורק: בילדונגס דעפּאַרטמענט פֿון אַרבעטער רינג, 1937–1938, מס' 27, בארכיון האינטרנט).

daat.ac.il

  • לשורות החותמות את הבית השני, "יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה, / עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה", נפוצה גרסה נוספת: "יְרוּשָׁלַיִם לָנוּ הַבִּירָה / נֵס יִשְׂרָאֵל הִיא – שִׁירוּ אֶת שִׁירָהּ!". ייתכן שכמו במקרים רבים אחרים של שירים עממיים ושירים לילדים, הסיבה לכך היא שהמילים המקוריות היו קשות מדי; ראו יעקב עציון, מבארה שבע – תלה אביב, מעמקים, 37 (טבת תשע"א, דצמבר 2010).

facebook.com

  • הפולקלוריסטית רות רובין (1906–2000), ילידת קנדה, העלתה על הכתב בשנת 1954 גרסה של מילות השיר, שהיא שהושרה בילדותה בסוף העשור השני של המאה ה-20. למרבה העניין, גרסתה של רובין, שהתחנכה בבית ספר יהודי חילוני במונטריאול, זהה מעיקרה לגרסה המקורית של ריווסמן, לרבות המילים "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים" (אמרו "על הנסים", הללו את אלוהים על הנסים) ו"זאָל יעדער באַזונדער / באַזינגען דעם וווּנדער / און ליבען דאָס פֿאָלק זאָלט איר אויך" (על כל אחד בעצמו / להלל בשירה את הפלא / ועליכם גם לאהוב את העם). ראו Ruth Rubin, "Songs: 'Chanuke, O Chanuke!' (Jewish)," New York Folklore Quarterly, 10 (1954), pp. 308–309 (נדפס שוב בתוך: Hennig Cohen and Tristram P. Coffin (eds), The Folklore of American Holidays, 2nd ed., Detroit: Gale Research Co., 1991, p. 421). גרסה זו שונה אך במעט מזו שפרסמה רובין באנתולוגיה A Treasury of Jewish Folksong‏ (1950); לדבריה, היא שכחה את הבית השני והתקשרה ב-1948 למורה-לשעבר שלה ממונטריאול הרש (הרשל) נוֹבַק (נאָוואַק; 1892–1952; מורה ועסקן תרבות יליד פולין), שרענן את זיכרונה. (וראו גם ביצועה של רובין לשיר בליוויו של פיט סיגר, בעמוד הפייסבוק של "דאס איז יידיש: די בעסטע יידישע לידער".) גם הגרסה שנדפסה באירופה כעשר שנים מאוחר יותר, ב-1932, בכרך ט' של "אוצר נגינות ישראל" של אידלסון, זהה כמעט לנוסח המקורי של ריווסמן, לרבות "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים"; אולם אידלסון כלל שם רק את הבית והפזמון הראשונים. כחמש שנים לאחר מכן, בקובץ "לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען" (הבה נשירה: 61 שירים לבית, לבית הספר, לחגים ולחגיגות) בעריכת מיכְל גֶלבַּרט (אנ') (מלחין שירים יידיים ומורה למוזיקה של ארגון ארבעטער רינג) שהופיע בניו יורק – שגם בו נדפסו רק בית ופזמון – כבר מושמטת ההתייחסות לתפילה ולאלוהים (אוי, חנוכה, בתוך: מיכל געלבאַרט (עורך), לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען, ניו יורק: בילדונגס דעפּאַרטמענט פֿון אַרבעטער רינג, 1937–1938, מס' 27, בארכיון האינטרנט).

fau.edu

rsa.fau.edu

google.co.il

books.google.co.il

haaretz.co.il

hebrew-academy.org.il

hebrew-academy.org.il

terms.hebrew-academy.org.il

hebrewbooks.org

huji.ac.il

jewish-music.huji.ac.il

  • הצעה זו של מרלנה פורסטמן נסבה במקור על שירו של ריווסמן לפורים שהופיע באותו קובץ, אך היא יפה גם בעניין שירו לחנוכה. ראו Marlena Fuerstman, Haynt Iz Purim, Brider, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים, מרץ 2016.
  • על המושג "פריֶילֶכס" (פֿריילעכס) ראו לקט מובאות בלקסיקון למונחי כליזמרים, באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים; יעקב מזור, פריילכס, שם (באנגלית).

hymnsam.co.uk

hymnology.hymnsam.co.uk

jewniverse.info

yiddishmusic.jewniverse.info

jpress.org.il

kipa.co.il

megafon-news.co.il

  • בהקשר זה יש להזכיר טעות נפוצה במילות השיר: "סופגניות נאכל גם לרוב" במקום הנוסח האמיתי, "בָּם לרוב" (ראו לדוגמה: סופגניות נאכל גם לרוב, דבר, 18 בדצמבר 1962; אפי בלה, ממטבחה של אימא: סופגניות נאכל גם לרוב, מגפון, 26 בנובמבר 2013). ניתן לתלות טעות שגורה זו במרחק שבין המילה "בם" למילים "ימי החנוכה", שאליהן היא מתייחסת, וכן בנדירותה היחסית של הצורה "בם" (ולא "בהם") בעברית המודרנית בכלל ובפרט בשפת הדיבור.

milkenarchive.org

myjewishlearning.com

  • ישנם מקורות רבים למילים, וחלק מהגרסאות מכילות בתים נוספים. ראו לדוגמה באתר My Jewish Learning.

nli.org.il

nli.org.il

aleph.nli.org.il

  • Chanukah Feast of Lights (Little Books of Jewish Songs, v. 2) Chicago: Noard of Jewish Education, 1928, p. 4 (כך על פי רשומה זו ורשומה זו בקטלוג הספרייה הלאומית); הדפסה מחודשת: New York, Hebrew Pub. Co., 1928. הארי קופרסמית' (Coopersmith;‏ 1902–1975) היה יליד רוסיה שהיגר לארצות הברית עם הוריו בילדותו. ראו ערך על אודותיו ב-Canterbury Dictionary of Hymnology.
  • לידער זאַמלונג (געזונגען אין דעם לערן-יאר 1928–1929), טורונטו: פֿאַלק-שול פֿון א. נ. א. פֿאַרבאַנד און פּועלי ציון, 1929, עמ' 44 (כך על פי רשומה זו בקטלוג הספרייה הלאומית).

bookreader.nli.org.il

web.nli.org.il

  • לוין קיפניס בריאיון לציפי פליישר, 9 ביולי 1963, שנדפס בספרה התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי, חיפה 1964/2009, עמ' 391; "דמותם של מועדי ישראל, מסורת השירה והתחדשותה: סימפוזיון", דוכן, ח (תשכ"ו), עמ' 17. לשיר ראו לוין קיפניס, גליונות לגננות, 17, ירושלים: ועד-החִנוך בהשתתפות התאחדות הגננות, תרע"ט–תר"ף, שיר ל"ז: "זמר לסֻכּות" (הספר באוסף הספרייה הלאומית; חלק מהמילים מופיעות בדף השיר "ימי החנוכה" באתר זמרשת).

tsippifleischer.com

  • לוין קיפניס בריאיון לציפי פליישר, 9 ביולי 1963, שנדפס בספרה התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי, חיפה 1964/2009, עמ' 391; "דמותם של מועדי ישראל, מסורת השירה והתחדשותה: סימפוזיון", דוכן, ח (תשכ"ו), עמ' 17. לשיר ראו לוין קיפניס, גליונות לגננות, 17, ירושלים: ועד-החִנוך בהשתתפות התאחדות הגננות, תרע"ט–תר"ף, שיר ל"ז: "זמר לסֻכּות" (הספר באוסף הספרייה הלאומית; חלק מהמילים מופיעות בדף השיר "ימי החנוכה" באתר זמרשת).

uni-frankfurt.de

sammlungen.ub.uni-frankfurt.de

uni-koeln.de

  • "Oj Chanuke," Blau-Weiss Liederbuch, Berlin: Jüdischer Verlag, 1914, pp. 34-36. (שם השיר מופיע רק בתוכן העניינים.) מהכתוב שם עולה כי ייתכן שהשיר נדפס קודם לכן בכתב העת Ost und West.

wikipedia.org

en.wikipedia.org

  • הקובץ, ובו 82 שירים, הורכב מכרך של מילות השירים וכרך תווים (עיבוד לקול ולפסנתר מאת אלכסנדר ז'יטומירסקי (גר') ופסח לבוב) שנספח לו. בכרך התווים נקרא השיר אמנם "חנוכּה, אוי חנוכּה", אך בכרך המילים נקרא פשוט "אַ חנֻכּה-ליד" (שיר חנוכה). למילים ראו: מ.[רדכי] ריוועסמאן, ‏אַ חֲנֻכָּה-ליעד, בתוך: ז.[וסמאַן] קיסעלגאָף (עורך), א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי ופּ.[סח] לוואָוו (מעבדים), ליעדער-זאַמעלבוך פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע, כרך המילים, פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה" אין פּעטערבורג; ברלין: ליאו וינץ, 1912, מס' 24, בארכיון האינטרנט (מהדורה שנייה ראתה אור בשנת 1914). מעניין לציין כי בשנים שלאחר המהפכה עמל ריווסמן על תרגום של האופרה "המכבים" (אנ') של אנטון רובינשטיין (הליברטו, מאת סלומון (שלמה) הרמן מוזנטל, מבוסס על מחזה מאת אוטו לודוויג). ראו Galina Kopytova, Jascha Heifetz: Early Years in Russia, trans. and ed. Dario Sarlo & Alexandra Sarlo, Bloomington: Indiana University Press, 2014, p. 248. קודם לכן חיבר ריווסמן מחזה לילדים ביידיש בשם "החנוכייה" (ראה אור בתרגום עברי מאת ישי אדלר, ירושלים תרע"ו).
  • הפולקלוריסטית רות רובין (1906–2000), ילידת קנדה, העלתה על הכתב בשנת 1954 גרסה של מילות השיר, שהיא שהושרה בילדותה בסוף העשור השני של המאה ה-20. למרבה העניין, גרסתה של רובין, שהתחנכה בבית ספר יהודי חילוני במונטריאול, זהה מעיקרה לגרסה המקורית של ריווסמן, לרבות המילים "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים" (אמרו "על הנסים", הללו את אלוהים על הנסים) ו"זאָל יעדער באַזונדער / באַזינגען דעם וווּנדער / און ליבען דאָס פֿאָלק זאָלט איר אויך" (על כל אחד בעצמו / להלל בשירה את הפלא / ועליכם גם לאהוב את העם). ראו Ruth Rubin, "Songs: 'Chanuke, O Chanuke!' (Jewish)," New York Folklore Quarterly, 10 (1954), pp. 308–309 (נדפס שוב בתוך: Hennig Cohen and Tristram P. Coffin (eds), The Folklore of American Holidays, 2nd ed., Detroit: Gale Research Co., 1991, p. 421). גרסה זו שונה אך במעט מזו שפרסמה רובין באנתולוגיה A Treasury of Jewish Folksong‏ (1950); לדבריה, היא שכחה את הבית השני והתקשרה ב-1948 למורה-לשעבר שלה ממונטריאול הרש (הרשל) נוֹבַק (נאָוואַק; 1892–1952; מורה ועסקן תרבות יליד פולין), שרענן את זיכרונה. (וראו גם ביצועה של רובין לשיר בליוויו של פיט סיגר, בעמוד הפייסבוק של "דאס איז יידיש: די בעסטע יידישע לידער".) גם הגרסה שנדפסה באירופה כעשר שנים מאוחר יותר, ב-1932, בכרך ט' של "אוצר נגינות ישראל" של אידלסון, זהה כמעט לנוסח המקורי של ריווסמן, לרבות "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים"; אולם אידלסון כלל שם רק את הבית והפזמון הראשונים. כחמש שנים לאחר מכן, בקובץ "לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען" (הבה נשירה: 61 שירים לבית, לבית הספר, לחגים ולחגיגות) בעריכת מיכְל גֶלבַּרט (אנ') (מלחין שירים יידיים ומורה למוזיקה של ארגון ארבעטער רינג) שהופיע בניו יורק – שגם בו נדפסו רק בית ופזמון – כבר מושמטת ההתייחסות לתפילה ולאלוהים (אוי, חנוכה, בתוך: מיכל געלבאַרט (עורך), לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען, ניו יורק: בילדונגס דעפּאַרטמענט פֿון אַרבעטער רינג, 1937–1938, מס' 27, בארכיון האינטרנט).

de.wikipedia.org

fr.wikipedia.org

yiddishkayt.org

ynet.co.il

youtube.com

zemereshet.co.il