כונתילת עג'רוד (Hebrew Wikipedia)

Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "כונתילת עג'רוד" in Hebrew language version.

refsWebsite

Global rank Hebrew rank

7jstor.org

26^th place

59^th place

7wikisource.org

27^th place

4^th place

4oapen.org

8,298^th place

2,939^th place

4doabooks.org

low place

3taylorfrancis.com

3,142^nd place

1,472^nd place

3doi.org

2^nd place

10^th place

3nli.org.il

498^th place

2^nd place

2archive.org

6^th place

48^th place

2biblicalarchaeology.org

low place

2,994^th place

1researchgate.net

120^th place

150^th place

1oxfordbibliographies.com

6,465^th place

3,010^th place

1louvre.fr

2,640^th place

1,395^th place

1sagepub.com

731^st place

161^st place

1brill.com

1,840^th place

1,580^th place

1kibbutz.org.il

low place

338^th place

1colman.ac.il

low place

618^th place

1jpost.com

544^th place

121^st place

archive.org

Palmer, Edward Henry (1871). The desert of the Exodus. London: Deighton, Bell and Co. pp. 340–341.
Palmer, Edward Henry (1871). The desert of the Exodus. London: Deighton, Bell and Co. p. 422.

biblicalarchaeology.org

library.biblicalarchaeology.org

לדיון על הציור: Irit Ziffer, Portraits of Ancient Israelite Kings?, Biblical Archaeological Review 39, 2013, עמ' 41–51; ראו גם Noah Wiener, Israelite Kings Depicted in Ancient Art?, Bible History Daily (Biblical Archaeology Society), ‏13.5.2019

biblicalarchaeology.org

לדיון על הציור: Irit Ziffer, Portraits of Ancient Israelite Kings?, Biblical Archaeological Review 39, 2013, עמ' 41–51; ראו גם Noah Wiener, Israelite Kings Depicted in Ancient Art?, Bible History Daily (Biblical Archaeology Society), ‏13.5.2019

brill.com

ראו למשל מרדכי גילולה, ליהוה שמרנ ולאשרתה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום ג, 1978, עמ' 129–137; Brian Schmidt, The Iron Age Pithoi Drawings from Horvat Teman or Kuntillet ʿAjrud: Some New Proposals, Journal of Ancient Near Eastern Religions 2, 200ש2, עמ' 91–125 doi: 10.1163/156921202762733905

colman.ac.il

hamishpat.colman.ac.il

טליה איינהורן, התקשרות בהסכמים בינלאומיים ומדיניים: הדין המצוי איננו רצוי, המשפט, ג', עמ' 367–368

doabooks.org

directory.doabooks.org

Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 81. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [1])
Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 562. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [2])
על מקבילות למוטיב זה ראו: Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 462. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [3])
לזיהוי עם בס, כולל השוואה נרחבת להופעותיו של בס בלבנט, ללא התייחסות ליהוה ואשרתו: Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 502. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [4])

doi.org

dx.doi.org

Christoph Uehlinger, Distinctive or diverse? Conceptualizing ancient Israelite religion in its southern Levantine setting, Hebrew Bible and Ancient Israel 4, 2015, עמ' 14 doi: 10.1628/219222715X14343676549106
Joan E. Taylor, The Asherah, the Menorah and the Sacred Tree, Journal for the Study of the Old Testament 20, 1995-06, עמ' 47 doi: 10.1177/030908929502006602
ראו למשל מרדכי גילולה, ליהוה שמרנ ולאשרתה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום ג, 1978, עמ' 129–137; Brian Schmidt, The Iron Age Pithoi Drawings from Horvat Teman or Kuntillet ʿAjrud: Some New Proposals, Journal of Ancient Near Eastern Religions 2, 200ש2, עמ' 91–125 doi: 10.1163/156921202762733905

jpost.com

Hershel Shanks, Another unexpected surprise from the Egyptian revolution, The Jerusalem Post, 13 March 2011

jstor.org

נדב נאמן, לקביעת מקום מקדשיהם של ה׳ שומרון וה׳ תימן, ארץ ישראל לג, 2018, עמ' 176
נדב נאמן, ספרים ודברי ביקורת: לה' תימן ולאשרתו, ציון פא, 2016, עמ' 513
ברוך מרגלית, לסוגית "יהוה ואשרתו", בית מקרא מ, 1995, עמ' 386
נדב נאמן, ספרים ודברי ביקורת: לה' תימן ולאשרתו, ציון פא, 2016, עמ' 514
ברוך מרגלית, לסוגית "יהוה ואשרתו", בית מקרא מ, 1995, עמ' 387
ראו למשל מרדכי גילולה, ליהוה שמרנ ולאשרתה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום ג, 1978, עמ' 129–137; Brian Schmidt, The Iron Age Pithoi Drawings from Horvat Teman or Kuntillet ʿAjrud: Some New Proposals, Journal of Ancient Near Eastern Religions 2, 200ש2, עמ' 91–125 doi: 10.1163/156921202762733905
ברוך מרגלית, לסוגית "יהוה ואשרתו", בית מקרא מ, 1995, עמ' 379; ראו גם צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 151

kibbutz.org.il

זאב משל, מכתבים למערכת - יצא לאור דו"ח חפירות עג'רוד האתר בסיני שנחפר על ידי מתנדבי הקיבוצים, הזמן הירוק, 15 ביוני 2012

louvre.fr

collections.louvre.fr

placage de meuble (AO 11452), באתר מוזיאון הלובר

nli.org.il

דבי הרשמן, אלוהים ברא את האשה - וחי איתה, כותרת ראשית, 17 במאי 1983
צבי אילן, הכברה מכונתילת עג'רוד, דבר, 16 במרץ 1979
צבי אילן, מצודת קודש שנחשפה במזרח סיני, דבר, 7 ביוני 1976

oapen.org

library.oapen.org

Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 81. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [1])
Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 562. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [2])
על מקבילות למוטיב זה ראו: Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 462. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [3])
לזיהוי עם בס, כולל השוואה נרחבת להופעותיו של בס בלבנט, ללא התייחסות ליהוה ואשרתו: Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 502. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [4])

oxfordbibliographies.com

Richard Hess, History of Ancient Israelite Religion, Oxford University Press, 2023. (באנגלית)

researchgate.net

Christoph Uehlinger, Distinctive or diverse? Conceptualizing ancient Israelite religion in its southern Levantine setting, Hebrew Bible and Ancient Israel 4, 2015, עמ' 14 doi: 10.1628/219222715X14343676549106

sagepub.com

journals.sagepub.com

Joan E. Taylor, The Asherah, the Menorah and the Sacred Tree, Journal for the Study of the Old Testament 20, 1995-06, עמ' 47 doi: 10.1177/030908929502006602

taylorfrancis.com

Christoph Uehlinger, "Visual Culture and Religion in Ancient Israel and Judah", in: Kyle H. Keimer, The Ancient Israelite World, Taylor & Francis, 2022, p. 452–454, 459
Christoph Uehlinger, "Visual Culture and Religion in Ancient Israel and Judah", in: Kyle H. Keimer, The Ancient Israelite World, Taylor & Francis, 2022, p. 459
Christoph Uehlinger, "Visual Culture and Religion in Ancient Israel and Judah", in: Kyle H. Keimer, The Ancient Israelite World, Taylor & Francis, 2022, p. 454

wikisource.org

he.wikisource.org

מיכה, א', ד'; חבקוק, ג', ו' וי'; תהלים, י"ח, ח' = שמואל ב', כ"ב, ח'; תהלים, ס', ד'; ס"ח, ט"ז–י"ז; צ"ז, ה'; ק"ד, ל"ב ועוד
שופטים, ט', ל'; מלכים א', כ"ב, כ"ו = דברי הימים ב', י"ח, כ"ה; מלכים ב', כ"ג, ח'; דברי הימים ב', ל"ד, ח'
מלכים א', ט"ו, י"ג; י"ח, י"ט; מלכים ב', כ"ג, ד'
דברים, ט"ז, כ"א; שופטים, ו', כ"ה–ל'
מלכים א', ט"ו, י"ג; ט"ז, ל"ג; מלכים ב', י"ח, ד'; כ"א, ג'; כ"ג, ו'
”בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא וְאַל תְּאַשֵּׁר (כלומר אל תלך) בְּדֶרֶךְ רָעִים” (משלי, ד', י"ד), ”עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ (כלומר תצעדו) בְּדֶרֶךְ בִּינָה” (משלי, ט', ו'), ואף בבן סירא ד' י"ח: "ועד עת ימלא לבו בי אשוב אאשרנו וגליתי לו מסתרי", וכן תהלים, י"ז, ז'; ל"ז, ל"א; מ', ג'.
עמוס, א', א'; זכריה, י"ד, ה'