יוסי מלמן, גולדה לא נתנה הוראה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2006; בראיון זה הכחיש ראש המוסד דאז, צבי זמיר, כי ניתנה "הוראת חיסול" מראש הממשלה וטען כי מטרת המבצע לא הייתה נקמה גרידא באמצעות הרג האחראים על טבח מינכן, אלא פגיעה בתשתיות של ארגוני הטרור באירופה:
"...הפעולות נגד הטרוריסטים הפלסטינים לאחר אולימפיאדת מינכן לא היו מעשה נקמה. "לא הייתה שום הוראה של גולדה לנקמה", הוא מדגיש. המטרה, לדבריו, הייתה "לפגוע בתשתיות של ארגוני הטרור באירופה - משרדים שלהם, אנשי קשר, דרכי הולכה, הנציגים שלהם". המלה "חיסול" אינה מצויה במילון שלו; לכל אורך הראיון הוא שב והשתמש בביטוי "סיכול של איומים צפויים". במילים אחרות, זמיר טוען שכל מי ששליחי ישראל פעלו נגדו והרגו באותה תקופה "בכלל לא היה קשור לתכנון או לביצוע של רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן 1972. הגענו להכרה שאין ברירה, וצריך להתחיל בסיכול". ההחלטה התקבלה, לדבריו, משום ש"לא הייתה הגנה על אזרחים ועל מתקנים ישראליים בחו"ל, וגם כאשר תפסו הרשויות באירופה טרוריסטים, הן נכנעו לאיומים ולדרישות של חבריהם ושחררו אותם. מבחינת ארגוני הטרור, לא היה להם שום סיכון בתקיפת יעדים ישראליים""
