כך אומרים חז"ל שהושיב שומרים על הדרכים, אולם במקרא (ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוק כ"ח) כתב רק שאמר אל העם ”רַב־לָכֶם֙ מֵעֲל֣וֹת יְרוּשָׁלַ֔͏ִם הִנֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם” וניתן להתפרש כאמירה שאין להם צורך לעלות, ולא כאיסור.
ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ט: ”בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.” ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק כ"ו: ”וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה”
בספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק מ"ב מסופר על חמש מאות מבני שמעון שבימי חזקיהו התיישבו בהר שעיר שבדרום עבר הירדן. גם בספר דברי הימים מצויות ראיות לאוכלוסייה הישראלית שנותרה, כשחזקיהו מלך יהודה שלח להזמינם לחג הפסח שערך: "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, וְיָשֹׁב אֶל-הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר".[19] אזכורים אחרים מתייחסים לימי יאשיהו, צדקיהו ושיבת ציון.
