מניין ליציאת מצרים מופיע בלוח שנה לשנים ה'ז' (צילום) וה'ח' (צילום) שנמצא בגניזת קהיר לצד שלושת המניינים הרגילים: יצירה, שטרות, חורבן. כמו כן הוא מופיע לצד מניינים נוספים בלוחות השנה של ידותון הלוי החבר (סוף האלף החמישי) ועוד.
יש המציינים, על פי התלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י', עמוד א', שתחילתו של מניין זה היא 1000 שנים לאחר יציאת מצרים, ואם כן – מנין השטרות התחיל למעשה כמנין השנים ליציאת מצרים, בהשמטת האלפים. כך עושים, לעיתים, גם כיום, במנין העברי לבריאת העולם. מי שהזכיר הסבר זה לראשונה הוא הרב שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) בספרו ערך מילין.
בספר חגי, פרק א', פסוק א' כתוב שחגי הנביא התנבא בשנת שתים לדריווש (3409), וזירז לחזור לבנות את בית המקדש. בחודש כסלו הבא אחר כך (כסלו 3410) התחילו לבנות את בית המקדש (חגי ב, יח).
משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ו': "שנה זו שהיא שנת 1107 לחורבן, שהיא שנת 1487 למניין שטרות, שהיא שנת 4936 ליצירה". וכן בהלכות קידוש החודש פי"א הלכה טז. וכן עוד גאונים וראשונים שמציינים את המניינים במקביל
יש המציינים, על פי התלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י', עמוד א', שתחילתו של מניין זה היא 1000 שנים לאחר יציאת מצרים, ואם כן – מנין השטרות התחיל למעשה כמנין השנים ליציאת מצרים, בהשמטת האלפים. כך עושים, לעיתים, גם כיום, במנין העברי לבריאת העולם. מי שהזכיר הסבר זה לראשונה הוא הרב שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) בספרו ערך מילין.
