למשל: G. R. Subramiah Pantulu, Indian Antiquary 26 (1897), p. 111.
מרדכי כוגן, מלכים, עמ' 105; James A. Montgomery and Henry Snyder Gehman, Kings (International Critical Commentary 9), Edinburgh: T. & T. Clark, 1951, p. 109; Gwilym H. Jones, 1 and 2 Kings (New Century Bible), I, Grand Rapids, MI: Eerdmans, 1984, p. 131.
Hugo Gressmann, "Das salomonische Urteil", p. 218; מצוטט גם אצל שאול זלבסקי, עליית שלמה למלוכה: פרקי עיון בספר מלכים ובספר דברי-הימים, ירושלים: י. מרכוס ושות', תשמ"א, עמ' 186–187.
שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי-הימים ומקומן בעולם המחשבה המקראית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ז, עמ' 405. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
William Hansen, Ariadne's Thread, pp. 229–230; ועיינו בהרחבה אצל Eric G. Turner, The Papyrologist at work (Greek, Roman and Byzantine Monographs 6), Durham, NC: Duke University, 1973, pp. 7–14.
William Hansen, Ariadne's Thread, pp. 229–230; ועיינו בהרחבה אצל Eric G. Turner, The Papyrologist at work (Greek, Roman and Byzantine Monographs 6), Durham, NC: Duke University, 1973, pp. 7–14.
Hermann Gunkel, The Folktale in the Old Testament (Historic Texts and Interpreters in Biblical Scholarship), translated by Michael D. Rutter, Sheffield, UK: Almond, 1987 [1921], p. 156; Ulrich Marzolph, "Salomonische Urteile", Enzyklopädie des Märchens, vol. 11, pt. 3, 2004, p. 1089.
William Hansen, Ariadne's Thread, p. 228. להרחבה בנושא (שלא בהקשר הספציפי של סיפורנו) ראו: Alan Dundes, "The Devolutionary Premise in Folklore Theory", Journal of the Folklore Institute 6/1 (1969), pp. 5–19. דנדס (אנ') יצא נגד ההנחה שרווחה בזמנו, שלפיה תור הזהב של היצירה העממית התקיים אי אז בעבר הרחוק ומאז נמצא החומר הפולקלורי במגמת ניוון והידרדרות, כשהשינויים בו במהלך דורות מסירתו הם בהכרח בגדר שיבוש.
Martin J. Mulder, 1 Kings (Historical Commentary on th Old Testament), translated by John Vriend, Leuven: Peeters, 1998, p. 154; Burke O. Long, 1 Kings (Forms of the Old Testament Literature 9), Grand Rapids, MI: Eerdmans, 1984, p. 68.
מרדכי כוגן, מלכים, עמ' 104; Volkmar Fritz, 1 & 2 Kings (Continental Commentary), translated by Anselm Hagedorn, Minneapolis: Fortress, 2003, p. 43.
Martin Noth, "Die Bewährung von Salomos 'göttlicher Weisheit'", in Martin Noth and David Winton Thomas (eds.), Wisdom in Israel and in the Ancient Near East (Supplements to Vetus Testamentum 3), Leiden: Brill, 1955, pp. 225–237 (227–228); שאול זלבסקי, עליית שלמה למלוכה, עמ' 188–192.
למבנה העלילתי ראו בפירושים, וכן אצל Bezalel Porten, "The Structure and Theme of the Solomon Narrative (I Kings 3-11)", Hebrew Union College Annual 38 (1967), pp. 93–128 (99–100); יאיר זקוביץ, אביעה חידות מני קדם, עמ' 175–177. למבנה האמנותי ראו אצל Willem A. M. Beuken, "No Wise King without a Wise Woman (I Kings III 16-28)", in A. S. van der Woude (ed.), New Avenues in the Study of the Old Testament: A Collection of Old Testament Studies, Published on the Occasion of the Fiftieth Anniversary of the Oudtestamentisch Werkgezelschap and the Retirement of Prof. Dr. M. J. Mulder (Oudtestamentische Studiën 25), Leiden: Brill, 1989, pp. 1–10 (2–4); וראו בפרק הבא.
Burke O. Long, 1 Kings, p. 68; Jerome T. Walsh, 1 Kings (Berit Olam), Collegeville, MN: Liturgical Press, 1996, pp. 78–79
Phyllis Trible, God and the Rhetoric of Sexuality (Overtures to Biblical Theology), Philadelphia: Fortress, 1978, pp. 31–32. וראו Burke O. Long, 1 Kings, p. 69.
על התלבטותו של ז'יראר בנוגע לשימוש במושג "הקרבה" בהקשר זה, ראו אצל Wolfgang Palaver, "Sacrificial Cults as 'the Mysterious Centre of every Religion': A Girardian Assessment of Aby Warburg's Theory of Religion", in Julia Meszarod and Johannes Zachhuber (eds.), Sacrifice and Modern Thought, Oxford: Oxford University Press, 2013, pp. 83–99 (90–91).
Louis H. Feldman, "Josephus' View of Solomon", in Lowell K. Handy (ed.), The Age of Solomon: Scholarship at the Turn of the Millennium (Studies in the History and Culture of the Ancient Near East 11), Leiden: Brill, 1997, pp. 348–374 (355–356).
משה גרסיאל, "שתי אימהות זונות וילד אחד חי: שלוש חידות בסיפור משפט שלמה", בית מקרא מט/ג (קעח) (תשס"ד), עמ' 32–53 (33–34) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
משה גרסיאל, "שתי אימהות זונות וילד אחד חי", עמ' 49 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
משה גרסיאל, "שתי אימהות זונות וילד אחד חי", עמ' 50 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה); יאיר זקוביץ, אביעה חידות מני קדם, עמ' 181.
משה גרסיאל, "שתי אימהות זונות וילד אחד חי", עמ' 45 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
גדליה ויוספה רחמן, "'משפט שלמה': תגובה למאמרם של אליה וגילה ליבוביץ", בית מקרא לח/א (קלב) (תשנ"ג), עמ' 91–94 (92) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
גלעד ששון, '"אי לך ארץ שמלכך נער": השגות חז"ל על משפטו של שלמה', בית מקרא מט/ד (קעט) (תשס"ד), עמ' 191–200 (196–197, 199) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
ראו אצל גרשם שלום, "פרקים חדשים מענייני אשמדאי ולילית", תרביץ יט/ג–ד (תש"ח), עמ' 160–175 (172–175) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
William Hansen, Ariadne's Thread, p. 228. להרחבה בנושא (שלא בהקשר הספציפי של סיפורנו) ראו: Alan Dundes, "The Devolutionary Premise in Folklore Theory", Journal of the Folklore Institute 6/1 (1969), pp. 5–19. דנדס (אנ') יצא נגד ההנחה שרווחה בזמנו, שלפיה תור הזהב של היצירה העממית התקיים אי אז בעבר הרחוק ומאז נמצא החומר הפולקלורי במגמת ניוון והידרדרות, כשהשינויים בו במהלך דורות מסירתו הם בהכרח בגדר שיבוש.
