רבי חיים פלאג'י כתב בספר "חיים לראש" ל, ב, אות ג שהמנהג הוא שכאשר האישה מדליקה, הברכה לאחר ההדלקה. המנהג היה כן כנראה מזמן שרבי מסעוד חי רקח חי בעיר, כי מספרו "מעשה רקח", הלכות שבת, פרק ה הלכה א, נראה שהמנהג פשוט להדליק ואחר כך לברך.
במשנה: "על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן - על שאינן זהירות בנידה ובחלה ובהדלקת הנר" (משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה ו'), שלפי הבנת התוספות הכוונה היא שנענשות על שאינן מקפידות על ההלכה המחייבת להדליק נרות שבת. הרמב"ם מסביר את כוונת המשנה בכך שהנשים לא מקפידות להדליק את הנר בזמן מבעוד יום (ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ה', הלכה ג')