אצל הספרדים ראו למשל מחזור איש מצליח לראש השנה, עמוד 46. אצל האיטלקים ראו בסדר לראש השנה של יהודי רומא כאן. אצל האשכנזים ראו מנהגי אמשטרדם ג',ה',ט"ז. אצל החסידים ראו אוצר מנהגי חב"ד, ראש השנה, סימן קמ"ט
תשובה זו הוזכרה על ידי כמה מן הראשונים, ראו אוצר הגאונים מסכת ראש השנהסימן צ"ד (עמוד 53). התשובה דנה במנהגי אכילה שונים הקשורים בראש השנה, ובפרט מזכירה את מנהג אכילת הסימנים, ראש כבש, בשר שמן, דבש ומיני מתיקה. תשובה זו דומה לתשובה של רב נטרונאי גאון אך בתשובת רב נטרונאי לא נזכר מנהג הסימנים, אך כן נזכר בו שאר העניינים. מנגד, רב נטרונאי גאון מזכיר הימנעות ממאכלים מבושלים עם חומץ שאינה נזכרת בתשובה האנונימית.
כן כותב ר' יעקב חיים סופר בספרו כף החיים (תקפ"ג, אות ד). מנהג זה קיים גם בכמה מקהילות החסידים, ראו למשל מנהגי קומרנא עמוד צ"ג סימן תלט מנהגי קומרנא - זיס, אברהם אבא (page 96 of 131), באתר www.hebrewbooks.org. ברם ר' כלפון משה הכהן בספרו "ברית כהונה" (מערכת "ראש השנה") משיג עליו בטענה שמבחינה הלכתית המלח שקול לסוכר לכל דבר ועניין, שכן כמו שהמלח משמר מאכלים, כך גם הסוכר.