יש שנהגו בעבר שגם היחיד מתוודה בקצרה בתוך ברכת קדושת השם, אך מנהג זה לא נהוג היום בשום קהילה. ראו מחזור גולדמידט, עמ' יא במבוא.
מחזור לימים הנוראים, חלק ב (יום כיפור), עמודים ט-י במבוא, שדן גם בהיסטוריה של מנהג זה. מנהג זה נשתמר אפילו לאחר שנתבטלה אמירת פיוטי הקדושה במנחה ונעילה בכל קהילות האשכנזים, וכן במוסף במנהג אשכנז המערבי.
נוסח המוקרי של פיוטים אלה נדפס במחזר גולדשמידט, עמ' 186 ואילך, וגם בדניאל גולדשמידט, השלמה למחזור ליום הכפורים, בתוך מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 363-368.
בקהילות אשכנז המערבי הוא לא נאמר אלא בראש השנה, ראו דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, חלק ב (יום כיפור), עמוד מג בהקדמה.
דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כפור), עמ' מג בהקדמה.
יש מן הראשונים שנתנו טעמים למה אין אומרים קטעים אלו ביום כיפור כגון שאין כאלוהינו נתקן להשלים מאה ברכות, וביום כיפור אין צריכים לזה משום שיש הרבה פיוטים (ספר מהרי"ל, הלכות תפלת מוסף דיום כפור, סעיף כד (עמוד שנא במהדורת מכון ירושלים (הקישור לאוצר החכמה הזמין למנויים בלבד)). ויש טוענים שזה משום שממשיכים מיד עם מנחה (מחזור גולדשמידט, עמ' כט בהקדמה). עם זאת, נראה שאפילו בקהילות אשכנזיות שהנהיגו הפסקה גדולה בין מוסף למנחה, שמרו על נוהג זה לסיים את מוסף עם קדיש תתקבל.
אך בנוסח צרפת, נהגו כשאר העדות לברך ברכה זו, ונראה שכך נהגו גם בנוסח אשכנז עד המאה ה-13. ראו מחזור גולדשמידט, עמ' ל בהקדמה.
לגבי חילוקי מנהגים בסדר הפסוקים, ראו דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כפור), עמ' לב בהקדמה. במנהג פפד"מ, קיים עד היום סדר שונה מהמקובל ברוב המקומות. בנוסח אשכנז המערבי, אומרים פסוקים אלה אחרי קדיש תתקבל, ואילו במנהג אשכנז המזרחי, אומרים אותם לפני הקדיש.
jstor.org
ראו בין היתר צבי זוהר, ומי מטהר אתכם -- אביכם שבשמים, AJS Review, Vol. 14, No. 1 (Spring, 1989), pp. 1-28 . ומקוה ישראל ה', AJS Review, Vol. 19, No. 2 (1994), pp. 1-23.
יש מן הראשונים שנתנו טעמים למה אין אומרים קטעים אלו ביום כיפור כגון שאין כאלוהינו נתקן להשלים מאה ברכות, וביום כיפור אין צריכים לזה משום שיש הרבה פיוטים (ספר מהרי"ל, הלכות תפלת מוסף דיום כפור, סעיף כד (עמוד שנא במהדורת מכון ירושלים (הקישור לאוצר החכמה הזמין למנויים בלבד)). ויש טוענים שזה משום שממשיכים מיד עם מנחה (מחזור גולדשמידט, עמ' כט בהקדמה). עם זאת, נראה שאפילו בקהילות אשכנזיות שהנהיגו הפסקה גדולה בין מוסף למנחה, שמרו על נוהג זה לסיים את מוסף עם קדיש תתקבל.
wikisource.org
he.wikisource.org
חלק מסדר העבודה של הכהן הגדול בבית המקדש כלל וידויים (למשל משנה, מסכת יומא, פרק ג', משנה ח'), והתוספתא (וילנא פרק ד', י"ג) כבר מביאה את סדר הווידוי.
