סוד העיבור עמ' 100, וכעין מה שנכתב באגרות שמואל בן עלי: "ואם יאמר האומר כי ימים רבים לישראל בלא סמיכה בראותו האמור כי אין סמיכה בחוץ לארץ, יש לאל מליהם להשיבו ולהרגיעו כי האמור אין סמיכה בחוץ לארץ הני מילי לדון דיני קנסות, אבל לדיני הודאות והלוואות יש סמיכה". בדומה לזה רב שרירא גאון משתמש באגרתו במונח 'סמיכה' כדי לתאר מינוי גאונים ואבות בתי דין בבבל, על אף שאין סמיכה בחוץ לארץ.
תוספותמסכת קידושין, דף ס"ב, עמוד ב': "השתא ליכא מומחין, שהרי אין סמוכין"; פירוש המשנה לרמב"םמסכת סנהדרין, פרק א', משנה ג': "סמיכת הזקנים הוא מינוי הדיינין... והקב"ה יעד שישובו"; תשובות רבי אברהם בן הרמב"םעמ' 21: "בזמן הסמיכה שנפסקה מכמה שנים"; השגות הרמב"ן לספר המצוות, עשה קנג: "ודבר גלוי הוא שהיום מכמה שנים בטלו סמוכין בארץ ישראל"; רא"ש בבא קמא פרק א סימן כ: "והאידנא דאין סמוכין בארץ ישראל"; ועוד. וראו גם בים של שלמה, בבא קמא, פרק א סימן מג: "מאחר שהרי"ף לא כתב רק (=אלא) מנהג שתי ישיבות... ולא הזכיר מה שילך עמו לדין בארץ ישראל, משמע דבזמן הגאונים כבר בטלה דין מומחין אפילו בארץ ישראל".
הקונטרס נדפס מחדש בשנת תשס"ה עם מבוא והערות, וזמין כאן באוצר החכמה (למנויים בלבד).
wikisource.org
he.wikisource.org
תוספותמסכת קידושין, דף ס"ב, עמוד ב': "השתא ליכא מומחין, שהרי אין סמוכין"; פירוש המשנה לרמב"םמסכת סנהדרין, פרק א', משנה ג': "סמיכת הזקנים הוא מינוי הדיינין... והקב"ה יעד שישובו"; תשובות רבי אברהם בן הרמב"םעמ' 21: "בזמן הסמיכה שנפסקה מכמה שנים"; השגות הרמב"ן לספר המצוות, עשה קנג: "ודבר גלוי הוא שהיום מכמה שנים בטלו סמוכין בארץ ישראל"; רא"ש בבא קמא פרק א סימן כ: "והאידנא דאין סמוכין בארץ ישראל"; ועוד. וראו גם בים של שלמה, בבא קמא, פרק א סימן מג: "מאחר שהרי"ף לא כתב רק (=אלא) מנהג שתי ישיבות... ולא הזכיר מה שילך עמו לדין בארץ ישראל, משמע דבזמן הגאונים כבר בטלה דין מומחין אפילו בארץ ישראל".
