עלינו לשבח (Hebrew Wikipedia)
Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "עלינו לשבח" in Hebrew language version.
refsWebsite
Global rank
Hebrew rank
3,586th place
28th place
27th place
4th place
9th place
9th place
low place
1,537th place
low place
3,361st place
low place
783rd place
low place
339th place
low place
2,806th place
1,019th place
374th place
514th place
3rd place
7,785th place
56th place
8,334th place
85th place
498th place
2nd place
low place
61st place
biu.ac.il
- מאיר רפלד, למעמדה של תפילת 'עלינו לשבח' במוספי הימים הנוראים, דף שבועי 1033, אוניברסיטת בר-אילן, ראש השנה, תשע"ד
daat.ac.il
- דב שחור, עיונים בתפילת "עלינו לשבח", ניב המדרשיה כ"ד-כ"ה (תשנ"ג-נ"ד) עמ' 68
haaretz.co.il
- בני גזונדהייט, מה הכיל הרי"ק שב"עלינו לשבח"?, באתר הארץ, 30 ביולי 2003
hakirah.org
- Mitchell First, Aleinu: Obligation to fix the world or the text
hebrewbooks.org
- פירושי סידור התפילה לרוקח, חלק ב', עמ' תקפ, מהדורת הרשלר, תשנ"ב, באתר היברובוקס
- מגן אברהם, סימן קל"ב, באתר היברובוקס
- בספר טעמי המנהגים הביא מרבי מנחם מנדל מקוסוב שתיקן לומר גם לאחר שחרית מאחר שקריאת התורה מהווה הפסקה. ראו: אברהם יצחק שפרלינג, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול, עמוד קיא, באתר היברובוקס
וכן כתב המנהגי מהריי"ו, ומנהגי זיכרון יהודה למהר"ם א"ש וכך מנהג חסידות ויז'ניץ. - בספר עמק ברכה מציין שאף שברוב העדות התקבל המנהג לאומרו אף בתפילת מנחה הסמוכה לערבית, ביום כיפור השתמר המנהג הישן שאין אומרים עלינו רק לפני היציאה מבית הכנסת. הבן איש חי בספר "תורה לשמה" התייחס למנהג זה וקבע שהוא מנהג טעות ושבוש שהרי התקבל המנהג על פי האר"י לומר את "עלינו לשבח" לאחר כל תפילה. ראו: יוסף חיים בן רבי אליהו, תורה לשמה, תשובה קמ"ח, באתר היברובוקס
- דברי קהלת, מנהג פרנקפורט. ואמנם מנהג זה לא מוזכר במנהגי וורמייזא. בביאור הלכה תכ"ו כותב שהסיבה היא שלא יראה שעובדים לירח. ראו: ביאור הלכה, או"ח תכ"ו, באתר היברובוקס
- סידור רש"י סימן תי"ט. שמחה בן שמואל מוויטרי, מחזור ויטרי, סימן צ"ט, באתר היברובוקס
- רבי נתן בר' יהודה, ספר המחכים, עמ' 13, קרקוב, תרס"ט, באתר היברובוקס. ספר זה מצטט מפרקי דר' אליעזר אך הציטוט אינו נמצא בספרים שלפנינו.
- כל בו, סימן טז, דין עלינו לשבח, פיורדא, תקמ"ב, באתר היברובוקס
כל בו, סימן טז דין עלינו לשבח, ניו יורק, תשמ"ו, באתר היברובוקס - הרב דוד הלוי סגל, טורי זהב, יו"ד קע"ט סימן קטן ה', בתוך שו"ע יורה דעה, חלק שני, ירושלים תש"י, באתר היברובוקס
- הגהת השל"ה בהרב אברהם הלוי הורביץ, עמק ברכה, סימן מ', אמשטרדם תפ"ט, באתר היברובוקס
- הרב אברהם לעוויזאהן, מקורי מנהגים, סימן כ', ברלין תר"ז, באתר היברובוקס
- אברהם אליעזר הירשאוויץ, מנהגי ישרון, סימן ס"ט, ווילנא תרנ"ט, באתר היברובוקס
- תשובות הגאונים "שערי תשובה" סימן מ"ג. ראו תשובה המיוחסת לרב האי גאון בספר "יד נאמן" מאת הרב אברהם מיראנדה, שאלוניקי תקס"ד. בספר "עיון תפילה" ובהרב ישראל משה חזן, הגהות "איי הים" על תשובות הגאונים, ליוורנו תרכ"ט, עמ' כ"א, באתר היברובוקס, פיקפק בייחוס תשובה זו לרב האי גאון.
- רבי נתן בר' יהודה, ספר המחכים, עמ' 13, קרקוב, תרס"ט, באתר היברובוקס
- אהרן הכהן מלוניל, ארחות חיים, הלכות אחר י"ח, ירושלים תשט"ז, באתר היברובוקס
- אלעזר אזכרי, ספר חרדים, הקדמה, למברג 1859, באתר היברובוקס
- יוסף היינימן, התפילה בתקופת התנאים והאמוראים, מהדורה שנייה מתוקנת, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 158, 175, באתר היברובוקס
- סדר רב עמרם גאון, דף מו, מהדורת קורנל, חלק א, ווארשא תרכ"ה 1865, באתר היברובוקס
סדר רב עמרם השלם, חלק ב', עמ' 302, מהדורת פרומקין, ירושלים תרע"ב 1912, באתר היברובוקס - סדור רב סעדיה גאון, עמוד רכא, חברת מקיצי נרדמים, הוצאת ראובן מס, תשכ"ג, באתר היברובוקס
- שמחה בן שמואל מוויטרי, מחזור ויטרי, סימן צ"ט, באתר היברובוקס
- שמחה בן שמואל מוויטרי, מחזור ויטרי, סימן קצ"ג, באתר היברובוקס
- כף החיים, או"ח, חלק ב', סימן קל"ב, סעיף י"א, ירושלים תער"ג, באתר היברובוקס
- יוסף חיים בן רבי אליהו, תורה לשמה, תשובה קמ"ח, באתר היברובוקס
- עטרת זקנים בשם "לחם מן שמים" לחיד"א. וכן בשו"ת תורה לשמה של הבן איש חי יוסף חיים בן רבי אליהו, תורה לשמה, תשובה קמ"ח, באתר היברובוקס. כמו כן כתב הרדב"ז (תשובות מכתב יד אורח חיים ל"ג) ורבי משה בן מכיר בסדר היום. שניהם מתייחסים לנושא יחוד ה' בעלינו לשבח הנצרך אף במנחה
- הרב חיים בנבנישתי מציין בספרו "כנסת הגדולה" מספר מקורות על פיהם אין אומרים עלינו במנחה ולבסוף מציין "ומנהגינו לאומרו בלחש", חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, או"ח, טור סימן רלד, ליוורנו, ת"ח 1648, באתר היברובוקס
- הרב שלמה אלקבץ, מנות הלוי על מגילת אסתר, ג', ט"ו, ד"ה ובמדרש רבתי, באתר היברובוקס; הרב דוד הלוי סגל, "טור זהב", על אורח חיים, קל"ב
- ליפמן מילהויזן, ספר ניצחון, סימן שמ"ז, באתר היברובוקס
- ראו למשל: שמחה בן שמואל מוויטרי, מחזור ויטרי, סימן ש"ל, באתר היברובוקס המכיל את הציון: "נמחק בכונה"
- אברהם יצחק שפרלינג, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול, עמוד קיא, באתר היברובוקס
jewishencyclopedia.com
- "עלינו", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
jstor.org
- שרגא בר און ויקיר פז, אדון הכול ויוצר בראשית: "עלינו לשבח" כתפילה אנטי־ביניטרית, מדעי היהדות 52 (תשע"ז), עמ' 22 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- שרגא בר און ויקיר פז, אדון הכול ויוצר בראשית: "עלינו לשבח" כתפילה אנטי־ביניטרית, מדעי היהדות 52 (תשע"ז), עמ' 25–27, 32–33 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- שרגא בר און ויקיר פז, אדון הכול ויוצר בראשית: "עלינו לשבח" כתפילה אנטי־ביניטרית, מדעי היהדות 52 (תשע"ז), עמ' 44 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
kipa.co.il
- עוזיאל אליהו, להתפלל אחרת, שאל את הרב
moreshesashkenaz.org
- מדריך למנהג אשכנז המובהק, עמ' 25.
- למרות המקורות מגרמניה לאמירתה אחרי קידוש לבנה וברית, בפועל לא נוהגים כן בקהילות אשכנז המערבי, עיין מדריך למנהג אשכנז המובהק, בני ברק תשע"ד, עמ' 29 לגבי קידוש לבנה, וכן לא נוהגים לומר עלינו בקהל עדת ישורון בניו יורק אחרי ברית.
onegshabbat.blogspot.com
- דב סמט, מדוע צעקו אבותינו 'הוא' בתפילות ראש השנה?, בבלוג "עונג שבת", 28 באוגוסט 2020
sefaria.org.il
- אסתר רבה, ז, י"ג, באתר ספריא
toratemetfreeware.com
- הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף קש"ע סימן קי"ג ס"ק ה'.
wikisource.org
he.wikisource.org
- כך למשל הצירוף "וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ" מתוך ספר ישעיהו, פרק מ"ה, פסוק כ', והצירוף "כִּי לִי (בעלינו לשבח: לך) תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן" מתוך ספר ישעיהו, פרק מ"ה, פסוק כ"ג.
- ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קל"ג
- הרב שלמה אלקבץ, מנות הלוי על מגילת אסתר, ג', ט"ו, ד"ה ובמדרש רבתי, באתר היברובוקס; הרב דוד הלוי סגל, "טור זהב", על אורח חיים, קל"ב
- תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד ב'
wixstatic.com
docs.wixstatic.com
- הוא לא מופיע בהלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, ולא בתכלאל תורת אבות, ימות השנה, בני ברק תשנ"ו. יכול להיות שלא אומרים עלינו במנחה משום שאין בה קבלת עול מלכות שמים, אך (לפחות לגבי מנהג איטליה) במחזור ויניציאה רמ"ו, מופיע הוראה במנחה של ערב יום כפור לומר עלינו במנחה, ואם כן, סביר להניח שבמקור עשו כמו מנהג האשכנזים (כדלקמן) שלא אמרו עלינו כשהסמיכו מנחה וערבית, ובסוף נשתרבב המנהג שלא לומר אפילו כשלא מתפללים מנחה וערבית ביחד.
youtube.com
עלינו לשבח, בביצוע אהרלה סמט, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:46)- עלינו לשבח, משולם גרינברגר, להאזנה באתר יוטיוב.
- כורעים, לוי כהן, להאזנה באתר יוטיוב.
