"Eger," in: Heinrich W. Guggenheimer and Eva H. Guggenheimer, Jewish Family Names and Their Origins: An Etymological Dictionary, Hoboken, N.J.: Ktav Pub. House, 1992, p. 211.
"Eger," in: Heinrich W. Guggenheimer and Eva H. Guggenheimer, Jewish Family Names and Their Origins: An Etymological Dictionary, Hoboken, N.J.: Ktav Pub. House, 1992, p. 211.
עובדה זו מופיעה אצל כל הביוגרפים של איגר, למן המוקדמים שבהם. ראו: בלייכרודה, תולדות רע"א עמ' 2; סופר, חוט המשולש עמ' קעד; מרדכי וייץ, עטרת פז עמ' 20; שאול בלום, הנער הגאון בא לבריסלה, חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר, ורשה תרצ"ח, עמ' 12–13, באתר היברובוקס.
השריפה מתוארת אצל כל הביוגרפים של איגר. חיים קרלינסקי, רבי עקיבא איגר ז"ל, בירחון "היהודי", גיליון כז, ניו יורק, כסלו תרצ"ח – מוכיח מהרצף הכרונולוגי של האירועים שתיאוריהם נשמרו בידינו, כי יש לתארך את השריפה לקיץ תק"ן (כ' בסיוון, 2 ביוני 1790), ולא כפי שרשמו מקצת הביוגרפים שלפניו, בקיץ תקנ"א (כ' בסיוון, 22 ביוני1791). סימוכין לתיארוך זה בקובץ כתבי יד המתארים את השריפה ומצויים בספרייה הלאומית, בשם: לשון הקדש: פרשת השריפה שפרצה בליסא בשנת תק"ן, בכ' בסיון (1790), וכלתה כמחצית מבתי היהודים.
סימוכין לכך מביא בלום (חיי הגאון, עמ' 48, באתר היברובוקס) ממכתבו של רע"א המצוי בכתב יד בארכיון רבי אברהם טיקטין, ובו הוא מתנה את הישארו במרקיש-פרידלנד כעצת חבריו הרבנים, בכך שאנשי הקהילה היהודית באייזנשטט "ימחלו לי על דיבורי".
בלום, חיי הגאון, עמ' 59, באתר היברובוקס. וראו להלן בכתב הרבנות שנשלח בחודש אלול בשנה שלאחריה, אזכור ישיבה זו.
הצעת קהילת קורניק מוזכרת אצל בלום, חיי הגאון, עמ' 47, באתר היברובוקס, ולא כפי שמדגיש מרדכי נדב במאמרו 'כתב רבנות של ק"ק קורניק לר' עקיבא אייגר', עמ' 172 ,177, כי דבר ההצעה לא היה ידוע לביוגרפים המוקדמים של רע"א, ומונה את בלום ביניהם (מרדכי נדב, 'כתב רבנות', ארשת, ו' (תשמ"א 1981): עמ' 172–180.
שטר הרבנות מופיע כאן על פי: יהודה לואיס לוין, 'אגרת הרבנות אשר שלח קהל פאָזען אל ר' עקיבא איגר', בתוך: קובץ על יד שנה יט, ברלין: מקיצי נרדמים, תרס"ג. לוין העתיקו מתוך פנקס קהל פאזען כרך iii. וראו גם העתקיהם של: סופר, אגרות סופרים עמ' 8–11; בלום, חיי הגאון, עמ' 61–62, באתר היברובוקס
לפירוט נרחב של פעולות אלו, ראו:
שאול בלום, רבנו רבי עקיבא איגר ראב"ד בפוזנה: (תקע"ו–תקצ"ח), חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר, ורשה תרצ"ח, עמ' 82–83, באתר היברובוקס. תרגום לעברית של מסמך ההוראות המקורי שפורסם בגרמנית באותיות עבריות, במאמרו של הרב משה אוירבך, הוראות לימים נוראים שנת תקצ"ב בק"ק פוזן, המעין, כרך ו גיליון א, תשרי תשכ"ו, עמ' 9–12.
זאב יעבץ, תולדות ישראל כרך יד, עמ' 27. נוסח מכתבו של פרידריך ה-3 שפורסם בעיתונות המקומית, מובא כלשונו אצל בלייכרודה, תולדות רע"א, וממנו הועתק לספרו של שאול בלום, חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר, ורשה תרצ"ח, עמ' 82–83, באתר היברובוקס. פירוט, מנקודת מבטו, על פעילותו סביב מניעת התפשטות הכולרה, והוראותיו לציבור היהודי בתקופה זו, הכוללים תיאורים מפורטים של המגפה ודרכי פעולתו לגהות הציבור, ראו מכתבי רע"א מכתבים קמו-קמח.
שאול בלום, רבנו רב עקיבא איגר באחרית ימיו, חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר, ורשה תרצ"ח, עמ' 96, באתר היברובוקס, על פי ספרו של ד"ר ל. וורשנר, רבי עקיבא איגר(בגרמנית)
לפי הנאמר בשולי גיליון "המסילה" מאמר זה הוא פרק א' מתוך סדרת מאמרים שתכנן ד"ר פוזנר, מאמרי ההמשך לא נדפסו. (אולי בעקבות הביקורת הגלויה שמתח עליהם חיים קרלינסקי, רבי עקיבא איגר ז"ל – למלאת מאה שנה לפטירתו: תקצ"ח–תרצ"ח, בירחון "היהודי" - גיליון כז, ניו יורק, כסלו תרצ"ח). שנתיים מאוחר יותר פרסם פוזנר את מאמרו "הערות לתולדות רע"א" בקובץ לזכרו של גדליה אונא שהוזכר למעלה. ומאוחר יותר כתב את הערך של רבי עקיבא איגר באנציקלופדיה העברית.
על גלגוליה של תמונה זו, ראו בהרחבה: עקיבא ברוך פוזנר, הערות לתולדות רבי עקיבא איגר, להלן "לקריאה נוספת", עמ' 147–148. ובעקבותיו: ירחמיאל כהן, והיו עיניך רואות את מוריך: הרב כאיקונין, בתוך: ציון נח:ד, תשנ"ג 1993, עמ' 422–431. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
JUDITH BLEICH, RABBI AKIVA EGER AND THE NASCENT REFORM MOVEMENT, Proceedings of the World Congress of Jewish Studies, DIVISION B, VOLUME III: THE HISTORY OF THE JEWISH PEOPLE (THE MODERN TIMES); 1985. pp. 1-8, in JSTOR
מקורות "מתנגדיים" מובהקים, לא עסקו למישרין בשאלת יחסו של רע"א לחסידות, כנראה מפאת גילו הצעיר בשעת המחלוקת העיקרית והחרמות. ולכן עיקר המידע שבידי המחקר בעניין זה נסמך על מקורות חסידיים. אך ראו: שמואל שרגא פייגענזאָהן (שפ"ן הסופר), 'לתולדות דפוס ראם'; הביא לדפוס: חיים בר-דיין, בתוך: יהדות ליטא, כרך א: יהודי ליטא מהמאה הט"ו עד 1918, תל אביב: עם הספר, תש"ך 1959, עמ' 268–296. (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 290 ואילך) (נדפס במקור בכתב העת הספר א, א (אייר תשי"ד), הטוען כי בפרשת המחלוקת סביב ש"ס סלאוויטא, עמדו ברקע המחלוקת חשדות על רקע יחסי חסידים-מתנגדים, ורע"א גילה חשדנות כלפי מדפיסי סלאוויטא החסידים על רקע השמטת הגהותיו של הגאון מווילנה ממהדורת תקע"ז של הש"ס שבהוצאתם.
הביוגרף של רע"א, מרדכי וייץ, עטרת פז עמ' 45–64, מספר על פי מסורת חסידית כי כיבד את הרבי שמחה בונים מפשיסחה כאשר האחרון ביקרו בביתו ואף שקל לגמול לו בביקור. אלא שבנו עיכב את ביקור הגומלין כי ”לאי-כבוד נחשב בעיניו שאביו יכניע עצמו לפני רבי של חסידים”. כך גם נוקט חוקר ההתנגדות לחסידות מרדכי וילנסקי, (חסידים ומתנגדים חלק א', ירושלים: מוסד ביאליק 1970, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת 1990, עמ' 335 ואילך), המעיר כי גם בנו של רע"א, רבי שלמה, שהיה ידוע בהתנגדותו הנחרצת לחסידים הזהיר את אחד מבניו "שלא לדבר רע על חבורת חסידים... כי כל פטפוטי בישין". ראו גם: אליעזר עמנואל הורוויץ, דברות חיים חלק א, מבוא עמ' סח, תולדות הרב ישעיה מפשדבורז', לטענתו רע"א למד בצעירותו עם הרב מפשדבורז' שנעשה חסיד, ומפאת היכרותו זו, סירב לקבל את הדעה שהחסידים הם 'עוקרי תורה'.
otzar.org
ההספד הובא בתיקון שלמה עמ' ק"ד. שתי דרכי הענווה עומדות בפולמוס ארוך במחשבת היהדות. למשל חובות הלבבות בשער הכניעה המתנגד לענווה שאינה מכירה בערך האדם לעומת איגרת הרמב"ן, בה מבואר שעל כל אדם להרגיש גרוע יותר מכל האנשים. ראו גם במאמר מהחתם סופר, בקובץ בית אהרן וישראל (גיליון קל"א, עמ' 5), בו מופיעה התייחסות לשתי הדרכים.
shaalvim.co.il
הרב הלל ליכטנשטיין, מסר: ”שמעתי ממגידי אמת שהגאון הקדוש מאור הגולה רבי עקיבא איגר זללה"ה קודם שנתמנה להיות מנהיג ישראל היה הולך בכל יום לבקר את בית החולים הנקרא 'שפיטאל'... ואחר כך כשנתעלה להיות רועה ישראל, ומרבות טרדותיו לא היה יכול תמיד לילך לשם, היה שוכר לאיש אחד שילך לשם בכל יום ויום ויספר לו כל הדברים וכל המאורעות כהוייתן. וממנו יראה וילמוד כל אדם.” (הנ"ל, משכיל אל דל, למברג תרל"א, חלק ד, כלל ב פרט א שאלה א, דף יא, ב בהערה). פתרון זה היה נושא למשא-ומתן הלכתי בין הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת) ואחיו הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, להרחבה בנושא זה ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, הימנעות ממצות ביקור חולים, המעין גליון 200, טבת תשע"ב, עמ' 147-154.
uni-frankfurt.de
sammlungen.ub.uni-frankfurt.de
נוסח הצוואה שפורסם בגרמנית בעיתונות היהודית: ”הודעת פטירה: אבינו הטוב וירא השמים, הרב הראשי ר' יעקב מוזס [עקיבא בן משה] איגר נקרא ברצונו הצודק של הטוב והמטיב לכל, ביום י"ג תשרי מחייו הארציים לחיים טובים יותר. אנו מודיעים זאת לידידיו ומעריציו, ובמיוחד לתלמידיו וחבריו, ומצרפים קטע מצוואתו כדלהלן: "על פטירתי יש להודיע לתלמידי וחברי באמצעות העיתונים הציבוריים, בתוספת בקשתי מהם שלזכותי ילמדו בשנה הראשונה יום יום פרק משניות אחד, וכן אחר כך ביום היאהרצייט שלי. וחוץ מזה אני מבקש לא להספיד אותי בשום מקום מלבד במקום הקבורה". פוזן, י"ח תשרי תקצ"ח”. מתוך: "Allgemeine Zeitung des Judentums" שנת 1837, גיליון 95, עמ' 378. (וראו גם: שם, גיליון 101(בגרמנית). תרגום לעברית: חיה מרקוביץ (פורסם ב"עלי זיכרון: רשומות לתולדות אישים וקהילות", גיליון ג, עמ' ב-ה).
