פאפוס (Hebrew Wikipedia)

Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "פאפוס" in Hebrew language version.

refsWebsite

Global rank Hebrew rank

121^st place

104^th place

low place

2^nd place

10^th place

613^th place

588^th place

26^th place

59^th place

1,306^th place

1,126^th place

academia.edu

כך לסלמיס הייתה אנקומי (אנ'), לכתיון הייתה הלה סולטן טקה (אנ') ולאידליון הייתה אגיוס סוזומנוס (אנ'), ראו Pamela Gaber, The History of History: Excavations at Idalion and the Changing History of a City-Kingdom, Near Eastern Archaeology 61, 2008, עמ' 52–63 doi: 10.1086/nea20361348
Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23–24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142). יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).

Karen Radner, The many kingdoms of Cyprus, Assyrian empire builders (University College London), ‏2012

כך לסלמיס הייתה אנקומי (אנ'), לכתיון הייתה הלה סולטן טקה (אנ') ולאידליון הייתה אגיוס סוזומנוס (אנ'), ראו Pamela Gaber, The History of History: Excavations at Idalion and the Changing History of a City-Kingdom, Near Eastern Archaeology 61, 2008, עמ' 52–63 doi: 10.1086/nea20361348
פאוסניאס, תיאורה של יוון, ספר 1, פרק 14 (אנ'), פסקה 7 (1.14.7)