רבי אלעזר ברבי צדוק העיד: "מקום היה בתחוםעזה והיו קורין אותו 'חורבתא סגירתא'" (חורבה מצורעת), ורבי שמעון איש כפר עכו העיד: "פעם אחת הלכתי לגליל וראיתי מקום שמציינין (מסמנים) אותו, ואמרו אבנים מנוגעות פינו לשם". וכן מבואר שם בתלמוד כי החולקים על רבי אלעזר ברבי שמעון במשנה הנ"ל, וסוברים שאין צורך שהנגע יהיה בזוית (והלכה כמותם, ראו במשנה תורה לרמב"ם, הלכות טומאת צרעת, פרק י"ד, הלכה ז' ובכסף משנה שם), חולקים גם על הטענה כי בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות.