סדר ההקרבה מפורט בתורה, ויקרא, ו', י"ז–כ"ג, ובמשנה מסכת זבחים פרק ה משנה א-ג. הסמיכה קיימת ברוב קרבנות היחיד. השחיטה וקבלת הדם והולכתו קיימים בכל קרבן, והמיקום בצפון העזרה קיים בכל קדשי קדשים: עולה חטאת ואשם. זריקת הדם באופן זה מיוחדת לחטאת. הקטרת האימורים קיימת ברוב הקרבנות, פרט לעולה שכולה מוקטרת. אכילת הבשר באופן זה קיימת גם באשם.
משנה מסכת זבחים פרק ח משנה יא, על פי ויקרא, ו', כ"ג ושם י', י"ח. רבי אליעזר בן הורקנוס במשנה שם סובר שדין זה נוהג גם בקורבן אשם, ורבי עקיבא מרחיב אותו לכל הקורבנות שאינם אמורים להגיע להיכל, אבל ההלכה נתקבלה כדעת חכמים שהדין מצומצם לחטאת בלבד (רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק ב הלכה יג).
רש"י בויקרא, ו', כ"א סבור שכך הדין בכל הקורבנות, וזוהי שיטת הראשונים, והרמב"ם בהלכות מעשה הקורבנות פרק ח הלכה יד.
