כך פירש הרשב"ם בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ו, עמוד ב'. ובתוספות מסביר את דבריו, שכולם מודים שהקידוש אינו הפסק בין הנטילת ידיים לברכת המוציא אם אמנם הקידוש נערך על הפת (שאז גם הקידוש הוא מצורכי הסעודה) אלא שלפעמים היה נמלך רב ומקדש על היין במקום על הפת, ולמרות זאת לא חזר ונטל את ידיו, וכמאן שהקידוש אינו הספק בין הנטילת ידיים לברכת המוציא.
