רמב"ם (Hebrew Wikipedia)
Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "רמב"ם" in Hebrew language version.
refsWebsite
Global rank
Hebrew rank
7,785th place
56th place
3,586th place
28th place
27th place
4th place
6th place
48th place
2,636th place
27th place
514th place
3rd place
3,903rd place
84th place
low place
89th place
179th place
158th place
low place
6,863rd place
low place
61st place
11th place
383rd place
1st place
6th place
low place
108th place
low place
3,491st place
low place
1,026th place
low place
461st place
low place
493rd place
low place
9,134th place
archive.org
- המקור הידוע לדברים הוא רבי סעדיה אבן דנאן, "סדר הדורות", בתוך: חמדה גנוזה, עמוד 30, באתר היברובוקס. רבי יעקב משה טולידאנו, בנר המערב, עמ' 225, באתר היברובוקס, הטיל ספק בדברי רבי סעדיה בעיקר משום שחשב כי רבי סעדיה מקור בודד לדברים. אך בחלק השני של ספרו, שנדפס בקובץ מקבציאל ל"ז, מכון אהבת שלום, ירושלים תשע"א, עמ' תרנ"ג, הוא קיבל את דברי רבי סעדיה. יצוין כי תיאוריו של רבי סעדיה תואמים למקור נוסף בכתב יד המיוחס לבן דורו של הרמב"ם, פורסם ב-REJ,כרך 4, עמ' 174, מובא גם אצל בן ציון דינור, רמב"ם חייו וספריו, עמוד 8, באתר היברובוקס שקיבל את הדברים. וראו גם: חיים זאב הירשברג, "מקומה של אפריקה הצפונית בימי הגאונים" בתוך: חורב יג, ניו יורק, (תשי"ט). ביוגרפים וחוקרים נוספים מקבלים את העובדה שהרמב"ם למד אצל אבן סוסאן, אולם הביוגרף יואל קרמר, בעקבות סאלו בארון, דוחה את האפשרות הזו וקובע שהיא מסתמכת על מקורות מאוחרים ולא מהימנים. ראו: יואל קרמר, הרמב"ם - ביוגרפיה, רסלינג, 2019, עמ' 91 והערה 287. שם מפורטות הדעות השונות.
- הפסקה הבאה היא על פי שרה סטרומזה, האם היה הרמב"ם הוגה מווחדי?, בתוך: דניאל י' לסקר וחגי בן-שמאי (עורכים), עלי עשור: דברי הוועידה העשירית של החברה לחקר התרבות הערבית-היהודית של ימי-הביניים, באר-שבע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ט, עמ' 155.
להרחבה; ראו: הרצאתו של פרופ' מנחם בן ששון, האם הרמב"ם התאסלם?, הרצאה ב"סדרת מדוע?", האוניברסיטה העברית, ירושלים. ספרו של מרדכי עקיבא פרידמן, הרמב"ם, המשיח בתימן, והשמד, הוצאת מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים תשס"ב 2002, עמ' 31–37. אמיר מזור, התאסלמותו מאונס של הרמב"ם: ידיעה חדשה, פעמים, 110 (תשס"ז), עמ' 8-5.
המפקפקים בשמועה זו מציינים את העובדה שאילו היה זה נכון, לא היו נמנעים מתנגדי הרמב"ם מלעשות בכך שימוש. ראו למשל בספרו של משה הלברטל, הרמב"ם: רבי משה בן מיימון, מרכז זלמן שזר, ירושלים 2009. באנציקלופדיה העברית למשל מתייחסים לשמועה זו בביטול (שלמה זלמן הבלין (ש.ז.ה), "(רבינו) משה בן מימון", האנציקלופדיה העברית (כרך כד), חברה להוצאת אנציקלופדיות, , תשל"ב, עמ' 538).
asif.co.il
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרים [ מול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חיים ויסמן, בירורי אמונות ברמב"ם, תשע"ו
daat.ac.il
- איגרת הרמב"ם לר' שמואל אבן תבון, בתוך אגרות הרמב"ם, ליפסיה 1861, עמ' 28.
- רמב"ם - תרגום הרב יוסף קאפח, מורה נבוכים
- מדע, הלכות דעות פרק ד, באתר daat.ac.il (כמו הל': ב ויד)
- מתוך שלושה עשר עיקרי אמונה, באתר דעת
- חלק שלישי, פרקים כ"ו-מ"ט (באתר דעת והלאה).
- שמונה פרקים, פרק ה'
- התייחסות לנושא מצויה בפרק ח' של "שמונה פרקים"ùîåðä ôø÷éí, www.daat.ac.il ובפרק ה' בהלכות תשובה שב"משנה תורה", אך הרמב"ם לא שב לנושא בספרו הפילוסופי "מורה נבוכים".
- פרק שלישי ו-רביעי
etzion.org.il
- בראשית | חטא עץ הדעת: מפורסמות ומושכלות, באתר תורת הר עציון
google.co.il
books.google.co.il
- אף שמספר מקורות בדור שאחרי הרמב"ם סברו שהוא היה גם רופאו של צלאח א-דין עצמו, ברנרד לואיס חלק על כך: Bernard Lewis, Islam in History: Ideas, People, and Events in the Middle East, Open Court, 2011, Chapter 14: "The Sultan, the King, and the Jewish Doctor", pp. 183–185
- Bernard Lewis, Islam in History: Ideas, People, and Events in the Middle East, Open Court, 2011, Chapter 14: "The Sultan, the King, and the Jewish Doctor", pp. 175–185. ראו גם:
אדמיאל קוסמן, מדרש של יום | ריצ'רד לב הארי והרמב"ם, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2019
haaretz.co.il
- Bernard Lewis, Islam in History: Ideas, People, and Events in the Middle East, Open Court, 2011, Chapter 14: "The Sultan, the King, and the Jewish Doctor", pp. 175–185. ראו גם: אדמיאל קוסמן, מדרש של יום | ריצ'רד לב הארי והרמב"ם, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2019
- אברהם בורג, "הרמב"ם": ביוגרפיה ללא כל פגם על המלומד היהודי החשוב ביותר בכל הזמנים, באתר הארץ, 11 במרץ 2021
hebrewbooks.org
- על פי עדותו של נכדו המובאת בסדר הדורות ובשם הגדולים לחיד"א, ולפי איגרת של רבי אהרון הכהן מלוניל לרבי מאיר הלוי אבולעפיה.
- המקור הידוע לדברים הוא רבי סעדיה אבן דנאן, "סדר הדורות", בתוך: חמדה גנוזה, עמוד 30, באתר היברובוקס. רבי יעקב משה טולידאנו, בנר המערב, עמ' 225, באתר היברובוקס, הטיל ספק בדברי רבי סעדיה בעיקר משום שחשב כי רבי סעדיה מקור בודד לדברים. אך בחלק השני של ספרו, שנדפס בקובץ מקבציאל ל"ז, מכון אהבת שלום, ירושלים תשע"א, עמ' תרנ"ג, הוא קיבל את דברי רבי סעדיה. יצוין כי תיאוריו של רבי סעדיה תואמים למקור נוסף בכתב יד המיוחס לבן דורו של הרמב"ם, פורסם ב-REJ,כרך 4, עמ' 174, מובא גם אצל בן ציון דינור, רמב"ם חייו וספריו, עמוד 8, באתר היברובוקס שקיבל את הדברים. וראו גם: חיים זאב הירשברג, "מקומה של אפריקה הצפונית בימי הגאונים" בתוך: חורב יג, ניו יורק, (תשי"ט). ביוגרפים וחוקרים נוספים מקבלים את העובדה שהרמב"ם למד אצל אבן סוסאן, אולם הביוגרף יואל קרמר, בעקבות סאלו בארון, דוחה את האפשרות הזו וקובע שהיא מסתמכת על מקורות מאוחרים ולא מהימנים. ראו: יואל קרמר, הרמב"ם - ביוגרפיה, רסלינג, 2019, עמ' 91 והערה 287. שם מפורטות הדעות השונות.
- ראו: מ"ע פרידמן, "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה", ציון, ס"ב א', עמ' 75, המעלה שמקור מנהג זה במנהג מתקופת הגאונים לברך את ראש הגולה בקדיש. ראו עוד כאן
- יוחסין השלם - זכות, אברהם בן שמואל (page 283 of 381), באתר hebrewbooks.org
huji.ac.il
pluto.huji.ac.il
- הפסקה הבאה היא על פי שרה סטרומזה, האם היה הרמב"ם הוגה מווחדי?, בתוך: דניאל י' לסקר וחגי בן-שמאי (עורכים), עלי עשור: דברי הוועידה העשירית של החברה לחקר התרבות הערבית-היהודית של ימי-הביניים, באר-שבע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ט, עמ' 155.
להרחבה; ראו: הרצאתו של פרופ' מנחם בן ששון, האם הרמב"ם התאסלם?, הרצאה ב"סדרת מדוע?", האוניברסיטה העברית, ירושלים. ספרו של מרדכי עקיבא פרידמן, הרמב"ם, המשיח בתימן, והשמד, הוצאת מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים תשס"ב 2002, עמ' 31–37. אמיר מזור, התאסלמותו מאונס של הרמב"ם: ידיעה חדשה, פעמים, 110 (תשס"ז), עמ' 8-5.
המפקפקים בשמועה זו מציינים את העובדה שאילו היה זה נכון, לא היו נמנעים מתנגדי הרמב"ם מלעשות בכך שימוש. ראו למשל בספרו של משה הלברטל, הרמב"ם: רבי משה בן מיימון, מרכז זלמן שזר, ירושלים 2009. באנציקלופדיה העברית למשל מתייחסים לשמועה זו בביטול (שלמה זלמן הבלין (ש.ז.ה), "(רבינו) משה בן מימון", האנציקלופדיה העברית (כרך כד), חברה להוצאת אנציקלופדיות, , תשל"ב, עמ' 538).
msradio.huji.ac.il
- הפסקה הבאה היא על פי שרה סטרומזה, האם היה הרמב"ם הוגה מווחדי?, בתוך: דניאל י' לסקר וחגי בן-שמאי (עורכים), עלי עשור: דברי הוועידה העשירית של החברה לחקר התרבות הערבית-היהודית של ימי-הביניים, באר-שבע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ט, עמ' 155.
להרחבה; ראו: הרצאתו של פרופ' מנחם בן ששון, האם הרמב"ם התאסלם?, הרצאה ב"סדרת מדוע?", האוניברסיטה העברית, ירושלים. ספרו של מרדכי עקיבא פרידמן, הרמב"ם, המשיח בתימן, והשמד, הוצאת מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים תשס"ב 2002, עמ' 31–37. אמיר מזור, התאסלמותו מאונס של הרמב"ם: ידיעה חדשה, פעמים, 110 (תשס"ז), עמ' 8-5.
המפקפקים בשמועה זו מציינים את העובדה שאילו היה זה נכון, לא היו נמנעים מתנגדי הרמב"ם מלעשות בכך שימוש. ראו למשל בספרו של משה הלברטל, הרמב"ם: רבי משה בן מיימון, מרכז זלמן שזר, ירושלים 2009. באנציקלופדיה העברית למשל מתייחסים לשמועה זו בביטול (שלמה זלמן הבלין (ש.ז.ה), "(רבינו) משה בן מימון", האנציקלופדיה העברית (כרך כד), חברה להוצאת אנציקלופדיות, , תשל"ב, עמ' 538).
kipa.co.il
- הרב עמיחי אליאש, יום עליית הרמב"ם להר הבית: איזו פרשנות נכונה?, באתר כיפה, 26-10-2017
rotem.org.il
semanticscholar.org
pdfs.semanticscholar.org
- Allan Nadler, "The "Rambam Revival" in Early Modern Jewish Thought: Maskilim, Mitnagdim, and Hasidim on Maimonides’ Guide of the Perplexed", In: Jay Michael Harris (ed.), Maimonides After 800 Years: Essays on Maimonides and His Influence, Harvard University Press, 2007, pp. 36–37
smkb.ac.il
- עמירה ערן, הסתייגויותיו של הרמב"ם מהוראת מטפיזיקה להמונים, החינוך וסביבו ל"ט, 2017, עמ' 250-253
stanford.edu
plato.stanford.edu
- Kenneth Seeskin, Maimonides, Spring 2021, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2021
thetorah.co.il
- האם רמב"ם וכמה מחסידיו היו אורתופרקסים?, באתר thetorah.co.il
uripaz.wordpress.com
- אורי פז, מורה נבוכים – 800 שנה לפטירת הרמב"ם, באתר פאזל, 2005-09-24
wdl.org
- "The Guide to the Perplexed". World Digital Library. נבדק ב-22 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
web.archive.org
wikisource.org
he.wikisource.org
- ראו הלכות שחיטה, יא י, הלכות אישות, ה טו, הלכות טוען ונטען, ג ב, והלכות זכייה ומתנה, ג ח
- משנה תורה, הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה י.
- התייחסות לנושא מצויה בפרק ח' של "שמונה פרקים"ùîåðä ôø÷éí, www.daat.ac.il ובפרק ה' בהלכות תשובה שב"משנה תורה", אך הרמב"ם לא שב לנושא בספרו הפילוסופי "מורה נבוכים".
ybz.org.il
ybz.org.il
- הפסקה הבאה היא על פי שרה סטרומזה, האם היה הרמב"ם הוגה מווחדי?, בתוך: דניאל י' לסקר וחגי בן-שמאי (עורכים), עלי עשור: דברי הוועידה העשירית של החברה לחקר התרבות הערבית-היהודית של ימי-הביניים, באר-שבע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ט, עמ' 155.
להרחבה; ראו: הרצאתו של פרופ' מנחם בן ששון, האם הרמב"ם התאסלם?, הרצאה ב"סדרת מדוע?", האוניברסיטה העברית, ירושלים. ספרו של מרדכי עקיבא פרידמן, הרמב"ם, המשיח בתימן, והשמד, הוצאת מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים תשס"ב 2002, עמ' 31–37. אמיר מזור, התאסלמותו מאונס של הרמב"ם: ידיעה חדשה, פעמים, 110 (תשס"ז), עמ' 8-5.
המפקפקים בשמועה זו מציינים את העובדה שאילו היה זה נכון, לא היו נמנעים מתנגדי הרמב"ם מלעשות בכך שימוש. ראו למשל בספרו של משה הלברטל, הרמב"ם: רבי משה בן מיימון, מרכז זלמן שזר, ירושלים 2009. באנציקלופדיה העברית למשל מתייחסים לשמועה זו בביטול (שלמה זלמן הבלין (ש.ז.ה), "(רבינו) משה בן מימון", האנציקלופדיה העברית (כרך כד), חברה להוצאת אנציקלופדיות, , תשל"ב, עמ' 538).
files.ybz.org.il
- לפניו, ובין כהונתו הראשונה לשנייה, נשא משרה זו גאון ישיבת ארץ ישראל, שר שלום הלוי. להרחבה על אותה תקופה, ראו: מרדכי עקיבא פרידמן, מקורות חדשים מן הגניזה לתקופת הצלבנים ולבית הרמב"ם, קתדרה 40, עמ' 80-72