לגבי הפירוש על עזרא ונחמיה, ראה: ערן ויזל, הפירוש המיוחס לרש"י לספרי עזרא ונחמיה, JSIS 9 2010. ולגבי הפירוש על דברי הימים, כך כתב החיד"א (שער יוסף הוריות יב. חומת אנך דה"א א,א; שה"ג אות ש,לה) בשם כמה חכמים. ועי' במבוא לספר איוב מהדורת מכון אופק עמ' 42. י"נ אפשטיין (מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות א, תשמ"ד) שיער שהמחבר הוא ר' שמואל החסיד.
ספריו יצאו לאור בשנת 1984 (על התלמוד) וב-1991 (על התנ"ך). מהדורה מתוקנת של שני הספרים בכרך אחד יצאה לאור ב-2000. (מהדורת אינטרנט באתר דעת) להרחבה ראו אצל ארי יצחק שבט, "התועלת בלימוד הלעזים שבפירוש רש"י על התנ"ך", ספר זיכרון לרש"י - סיני קלז (תשרי תשס"ו), עמ' קיב-קלח.
שם הגדולים, מהדורה ראשונה אות ש', שֵם ד', רשי (עמוד ע') באתר כתבים עבריים (היברובוקס). דבריו הובאו גם אצל אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 122, הערה 2.
מדרש תנחומא לפרשת בראשית, סימן יא: ”אמר ר' יצחק: לא היה צריך לכתוב את התורה אלא מ'החדש הזה לכם', ולמה כתב מבראשית - להודיע כח גבורתו, שנאמר: 'כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים'.”. בראשית רבה, פרשה א', פסקה ב': ”רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח: 'כח מעשיו הגיד לעמו' - מה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני? מפני עובדי כוכבים ומזלות, שלא יהיו מונין את ישראל ואומרין להם: 'הלא אומה של בזוזים אתם!'. וישראל משיבין אותן ואומרין להם: 'ואתם? הלא בזוזה היא בידכם! הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם! העולם ומלואו של הקב"ה, כשרצה - נתנה לכם, וכשרצה - נטלה מכם ונתנה לנו! הדא הוא דכתיב: 'לתת להם נחלת גוים'.”.
