The Life of Mother Gin, Containing a True and Faithful Relation of Her Conduct and Politicks, in All the Various and Important Occurrences of State that She was Engaged in ... Particularly, in the Four Last Years of the Late Q[uee]n ... By an Impartial Hand, London, 1736, pp. 4-5
קפטן דדלי ברדסטריט (אנ') טען שהוא זה שהמציא את המתקן, ותיאר זאת כך: "ההמון היה רועש וגועש מהמחסור של המשקה האהוב עליהם, אשר מעטים העיזו למכור, ובמהרה עלה בדעתי שאעיז אני להיכנס למסחר זה. קניתי עותק של החוק, קראתי אותו מספר פעמים. לא מצאתי בו סמכות לפרוץ דרך דלתות הבתים, והמודיע היה חייב לדעת את השם של האדם ששכר את הבית בו נמכר המשקה. כדי להימנע מכך, ביקשתי ממכר לשכור עבורי בית... [לאחר מכן,] קניתי תבליט בצורת חתול ומסמרתי אותו לחלון שפנה לרחוב; לאחר מכן, התקנתי צינור עופרת... תחת כף רגלו של החתול. כשהבית היה מוכן לעסקים... קניתי ג'ין בשווי 13 ליש"ט, כל הכסף שהיה ברשותי פחות שני שילינג... וכשהמשקה היה מוכן ביקשתי ממישהו להודיע להמון שג'ין ימכר על ידי חתול בביתי ביום למחרת, בתנאי שיתקבל כסף דרך פיו... קמתי מוקדם בבוקר למחרת; עברו כשלוש שעות לפני שמישהו הגיע, מה שגרם לי כמעט להתייאש מהפרויקט; לבסוף, שמעתי את צלצול המטבעות, וקול בטוח אמר "חתלתול, תן לי ג'ין בשווי שני פני"... לפני שהגיע הלילה הרווחתי שישה שילינג, ביום למחרת יותר משלושים שילינג, ולאחר מכן שלושה או ארבעה ליש"ט ביום". ראו:
Daniel Defoe, "A brief case of the distillers: and of the distilling trade in England, shewing how far it is the interest of England to encourage the said trade...", 1726. "I foresee, that as abundance of People are apt ignorantly to charge the Immoralitys, and particularly the Drunkenness of the Age, upon the great Encouragement of the distilling Malt Spirits; so they would make that growing Evil, a Reason against the just Encouragement, which ought to be given to the Business of the Distillers as a Trade; as if the encouraging the Distillers Business, would be an encouraging of Drunkenness: whereas we are speaking of it, as a need ful and an advantageous Commerce; a Benefit to the Publick, to the Poor, and to the whole Nation."
קפטן דדלי ברדסטריט (אנ') טען שהוא זה שהמציא את המתקן, ותיאר זאת כך: "ההמון היה רועש וגועש מהמחסור של המשקה האהוב עליהם, אשר מעטים העיזו למכור, ובמהרה עלה בדעתי שאעיז אני להיכנס למסחר זה. קניתי עותק של החוק, קראתי אותו מספר פעמים. לא מצאתי בו סמכות לפרוץ דרך דלתות הבתים, והמודיע היה חייב לדעת את השם של האדם ששכר את הבית בו נמכר המשקה. כדי להימנע מכך, ביקשתי ממכר לשכור עבורי בית... [לאחר מכן,] קניתי תבליט בצורת חתול ומסמרתי אותו לחלון שפנה לרחוב; לאחר מכן, התקנתי צינור עופרת... תחת כף רגלו של החתול. כשהבית היה מוכן לעסקים... קניתי ג'ין בשווי 13 ליש"ט, כל הכסף שהיה ברשותי פחות שני שילינג... וכשהמשקה היה מוכן ביקשתי ממישהו להודיע להמון שג'ין ימכר על ידי חתול בביתי ביום למחרת, בתנאי שיתקבל כסף דרך פיו... קמתי מוקדם בבוקר למחרת; עברו כשלוש שעות לפני שמישהו הגיע, מה שגרם לי כמעט להתייאש מהפרויקט; לבסוף, שמעתי את צלצול המטבעות, וקול בטוח אמר "חתלתול, תן לי ג'ין בשווי שני פני"... לפני שהגיע הלילה הרווחתי שישה שילינג, ביום למחרת יותר משלושים שילינג, ולאחר מכן שלושה או ארבעה ליש"ט ביום". ראו:
