שמיני עצרת (Hebrew Wikipedia)

Analysis of information sources in references of the Wikipedia article "שמיני עצרת" in Hebrew language version.

refsWebsite

Global rank Hebrew rank

23wikisource.org

27^th place

4^th place

4hebrewbooks.org

3,586^th place

28^th place

2jstor.org

26^th place

59^th place

2sefaria.org.il

8,334^th place

85^th place

1cet.ac.il

6,044^th place

40^th place

1design-editor.com

low place

1otzar.org

low place

124^th place

1flipbuilder.com

low place

7,295^th place

1toraland.org.il

low place

725^th place

1daat.ac.il

7,785^th place

56^th place

1nli.org.il

498^th place

2^nd place

cet.ac.il

kotar.cet.ac.il

ישראל קנוהל, השבת והמועדות בתורת כהונה ובחוקי אסכולת הקדושה (עמוד 130), שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך ז' (ה'תשמ"ג). כנה ורמן, לגלות נסתרות: פרשנות והלכה במגילות קומראן, עמוד 278. יואל בן נון, זכור ושמור, עמוד 249 ועמוד 271.

daat.ac.il

דברי רב האי גאון מצוטטים בידי רבי יצחק אבן גיאת, מאה שערים, הלכות לולב; וכן בידי רבי אברהם בן נתן, ספר המנהיג, הלכות לולב, סימן נא.

design-editor.com

files8.design-editor.com

ישראל קנוהל, השבת והמועדות בתורת כהונה ובחוקי אסכולת הקדושה (עמוד 130), שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך ז' (ה'תשמ"ג). כנה ורמן, לגלות נסתרות: פרשנות והלכה במגילות קומראן, עמוד 278. יואל בן נון, זכור ושמור, עמוד 249 ועמוד 271.

flipbuilder.com

online.flipbuilder.com

ליניי ראו אצל מיכאל רנד, "'אגודי לשמך במסות': קדושתא לשמיני עצרת מיניי", גנזי קדם יא (תשע"ה), עמ' 119–145; לרבי אלעזר בירבי קליר ראו למשל את הקדושתא "אחות אשר לך כספת", אצל דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור לסוכות, לשמיני עצרת ולשמחת תורה, ירושלים תשמ"א, עמ' 376–390.

hebrewbooks.org

ליניי ראו אצל מיכאל רנד, "'אגודי לשמך במסות': קדושתא לשמיני עצרת מיניי", גנזי קדם יא (תשע"ה), עמ' 119–145; לרבי אלעזר בירבי קליר ראו למשל את הקדושתא "אחות אשר לך כספת", אצל דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור לסוכות, לשמיני עצרת ולשמחת תורה, ירושלים תשמ"א, עמ' 376–390.
יונה פרנקל, מחזור לסוכות, מבוא, עמ' כב–כג; הרב יהודה זולדן, "'עשר תעשר' 'כי תכלה לעשר' – קריאתם בחג הסוכות", באתר מכון התורה והארץ; הרב חיים ישראל טעסלער, "מנהגי קריאת התורה ביום שמיני עצרת", ירושתנו ו (תשע"ב), עמ' רכד–רמב.
דברי רב האי גאון מצוטטים בידי רבי יצחק אבן גיאת, מאה שערים, הלכות לולב; וכן בידי רבי אברהם בן נתן, ספר המנהיג, הלכות לולב, סימן נא.
הגמרא (מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א') קובעת: "יו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור ומפטירין (מלכים א ט, א) ויהי ככלות שלמה, למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין (מלכים א ח, כב) ויעמד שלמה." עם זאת, בסדר רב עמרם גאון (דפוס ורשה תרכ"ה, חלק א, דך נב ע"א) מובא ש"יש שמפטירין בראש יהושע ויהי אחרי מות משה עבד ה' עד רק חזק ואמץ", המתארת את מה שהתרחש מיד אחרי מות משה. במשך ימי הביניים, היו קהילות שנהגו בשני המנהגים, והיום נוהגים כולם להפטיר ביהושע. במחזור רומניא, ונציה רפ"ג, דף תכט ע"א, מופיעה הפטרת "ויעמד שלמה", ואם כן ברור שעדיין היו שנהגו כן במאה ה-16.

jstor.org

ישראל קנוהל, השבת והמועדות בתורת כהונה ובחוקי אסכולת הקדושה (עמוד 130), שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך ז' (ה'תשמ"ג). כנה ורמן, לגלות נסתרות: פרשנות והלכה במגילות קומראן, עמוד 278. יואל בן נון, זכור ושמור, עמוד 249 ועמוד 271.
יורם ארדר, התקדימים לדחיית זבח פסח מפני ערב שבת בשיטת ענן (עמוד 161), ציון, כרך נ"ב, חוברת ב' (ה'תשמ"ח)

nli.org.il

beta.nli.org.il

הגמרא (מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א') קובעת: "יו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור ומפטירין (מלכים א ט, א) ויהי ככלות שלמה, למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין (מלכים א ח, כב) ויעמד שלמה." עם זאת, בסדר רב עמרם גאון (דפוס ורשה תרכ"ה, חלק א, דך נב ע"א) מובא ש"יש שמפטירין בראש יהושע ויהי אחרי מות משה עבד ה' עד רק חזק ואמץ", המתארת את מה שהתרחש מיד אחרי מות משה. במשך ימי הביניים, היו קהילות שנהגו בשני המנהגים, והיום נוהגים כולם להפטיר ביהושע. במחזור רומניא, ונציה רפ"ג, דף תכט ע"א, מופיעה הפטרת "ויעמד שלמה", ואם כן ברור שעדיין היו שנהגו כן במאה ה-16.

otzar.org

tablet.otzar.org

פסיקתא דרב כהנא, מהדורת מנדלבוים, פיסקא כח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

sefaria.org.il

מחזור ויטרי, סימן שפד.
רש"י, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א', ד"ה כל הבכור, והובאו דבריו ביתר הרחבה במחזור ויטרי, סימן שפד.

toraland.org.il

יונה פרנקל, מחזור לסוכות, מבוא, עמ' כב–כג; הרב יהודה זולדן, "'עשר תעשר' 'כי תכלה לעשר' – קריאתם בחג הסוכות", באתר מכון התורה והארץ; הרב חיים ישראל טעסלער, "מנהגי קריאת התורה ביום שמיני עצרת", ירושתנו ו (תשע"ב), עמ' רכד–רמב.

wikisource.org

he.wikisource.org

תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ז, עמוד א'. ראה להלן.
בענייני עלייה לרגל: הקרבת עולת ראייה, שלמי שמחה ושלמי חגיגה, וכן איסור בל תאחר. מלבד זאת הוא נקרא "יום טוב האחרון של חג" ולכן מי שנודר למשך החג אסור עד אחרי שמיני עצרת (תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ו', הלכה א').
דברי הימים ב', ז', י', המקביל למלכים א', ח', ס"ו; נחמיה, ח', י"ח–ט', א'
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ג, עמוד ב'
תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו, עמוד א'
תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט', עמוד א'
תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה א'
מסכת סוכה, דף נ"ה, עמוד ב'.
תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ח, עמוד א'. הסימן ללא פירוט מוזכר בעוד מקומות.
ספר דברי הימים א', פרק כ"ד.
מסכת סוכה, דף מ"ז א וב.
מסכת סוכה, דף מ"ח, עמוד א'.
מסכת ראש השנה, דף ד', עמוד ב'.
תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ז, עמוד א'.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס"ח, סעיף א'.
משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ה'.
תוספתא, מסכת מגילה, פרק ד, הלכה ג.
מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א', ובדפוסים נדפסו שתי הגרסאות זו אחר זו.
רש"י, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א', ד"ה כל הבכור, והובאו דבריו ביתר הרחבה במחזור ויטרי, סימן שפד.
רי"ף ורא"ש שם; משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ג, הלכה י"ב; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס"ח, סעיף ב'.
ספר המנהיג הנ"ל; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תרס"ח; משנה ברורה, סימן תרס"ח, סעיף קטן י"ב.
ברוב הקהילות ספר מלכים א', פרק ח', פסוקים נ"ד–ס"ו, אצל האיטלקים פרק ח', פסוק נ"ד עד פרק ט', פסוק א', ובנוסח רומניא בפרק ח', פסוק נ"ד עד פרק ט', פסוק ה'.
הגמרא (מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א') קובעת: "יו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור ומפטירין (מלכים א ט, א) ויהי ככלות שלמה, למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין (מלכים א ח, כב) ויעמד שלמה." עם זאת, בסדר רב עמרם גאון (דפוס ורשה תרכ"ה, חלק א, דך נב ע"א) מובא ש"יש שמפטירין בראש יהושע ויהי אחרי מות משה עבד ה' עד רק חזק ואמץ", המתארת את מה שהתרחש מיד אחרי מות משה. במשך ימי הביניים, היו קהילות שנהגו בשני המנהגים, והיום נוהגים כולם להפטיר ביהושע. במחזור רומניא, ונציה רפ"ג, דף תכט ע"א, מופיעה הפטרת "ויעמד שלמה", ואם כן ברור שעדיין היו שנהגו כן במאה ה-16.