כעדות חתנו, הרב יצחק זילברשטיין (עלינו לשבח, במדבר, עמ' תעז): ”כאשר ציינתי בפני מרן שליט"א את דברי החזו"א על 'תינוקות שנשבו', אמר מו"ח [= מורי חמי] שכיום קשה לומר זאת, משום שאדם המתגורר בארץ ישראל ורואה את שומרי השבת ואת המלחמות, אולי אינו בגדר תינוק שנשבה”. אבישי בן חיים, קיץ. חם. אין מה לעשות, באתר nrg, 14 ביוני 2009 בספר טיב הפרשה (הרב מיכאל אביטן, דברים עמ' 29) כתוב: ”הגר"א דינר שאל את מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אם אפשר להקל בבישולי יהודים מחללי שבת, משום שהם בגדר תינוק שנשבה, ואמר מרן הגרי"ש אלישיב שבזמנינו אין מושג של תינוק שנשבה, כי כולם שומעים ויודעים על היהדות, ואולי יש להקל ביהודים שעלו לאחרונה ממזרח אירופה שלא שמעו על יהדות”. ישורון (יב עמ' תקסו) בספר כיבוד הורים כהלכתו (הרב אברהם ברויאר, ביתר: תשס"ג, סוף עמ' לט) בשו"תברכת ראובן שלמה (הרב ברוך ראובן שלמה שלנזיגר, חלק ד, סימן סג, עמ' רכג) בעלון קול התורה (חוברת מז – תשרי תש"ס, עמ' קמ) כתב הרב יהודה אריה הלוי דינר: ”ושמעתי מהנ"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א שאין זה הוראה כללית, אלא דצריך לדון בזה בכל מקרה בפנים אם הנידון הוא תינוק שנשבה או לא, כגון: שנה ופירש או מומר לתיאבון וכדומה” ע"ע עלינו לשבח (ויקרא עמ' שח).