רבי חיים בנבנישתי, רבה של איזמיר כותב (כנסת הגדולה, סימן תצב): "הנהגתי שלא להתחיל שני וחמישי ושני במרחשון עד י"ו במרחשון דהוי רביעה ראשונה וכהי איתא בספר אבי"ה וכן ראיתי ממהרי"ל ז"ל ליקוטי מהר"י וייל ז"ל סי' ל"ד". על כל פנים, נראה שבאותן קהילות הספרדים לא נתקבל אלא המנהג לצום, ואף פעם לא אמרו סליחות או ליטורגיה מיוחדת לימים אלה. ומכל מקום נראה שרוב רובם (אם בכלל) של הספרדים בזמננו לא נוהגים מנהג זה כלל, ראו ילקוט יוסף הלכות פסח ג, עמ' תתקה (הקישור לאוצר החכמה, הזמין למנויים בלבד).
shaarehatikvah.org
לוח מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז בארץ ישראל ובחוץ לארץ לשנת תשע״ט בתוך ירושתנו ספר י (תשע"ט), עמוד 31: "אם יש עשרה מתענים בבית הכנסת, אומרים סליחות בברכת 'סלח לנו' של חזרת הש"ץ אחר המילים 'כי פשענו'. לפני ברכת 'רפאנו' אומר הש"ץ ברכת 'עננו'. כאשר אין עשרה מתענים, אין אומרים 'עננו' ואת הסליחות אומרים לאחר חזרת הש"ץ, ובתחילתן משמיטים את משפט הפתיחה 'סלח לנו' ופותחים מיד באמירת 'אל ארך אפים'", וכך נוהגים גם בקהל עדת ישורון בניו יורק. ואילו בקהילת שערי התקוה בניו יורק ובקהילת וויען (לפחות בבתי הכנסת של קהילת וועין שעדיין מתפללים נוסח אשכנז), נוהגים לומר סליחות בתוך חזרת הש"ץ אף אם אין מתענים כלל.
