מקור לדין זה מובא בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י', עמוד ב' "המתפלל צריך שיכוון את רגליו" וכך נפסק בשולחן ערוך. אולם על פי מסורת יהודי תימן אין צורך להצמיד את הרגלים זו לזו, ומפרשים את דברי התלמוד שמספיק להעמיד את הרגליים זו לצד זו ואין צריך להצמידם.
”כדי שיהיו [התפילות] ערוכות בפי הכל וילמדו אותן, ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני עניין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל, כדי שיהא עניין כל ברכה ערוך בפי העלג” (משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א', הלכה ד')
