מסע סנחריב בארץ ישראל היה בשנת 701 לפנה"ס, וסיום בניין הבית היה בשנת 516 לפנה"ס, יש להחסיר מהמספר את 4 שנות בניין הבית, ואת 18 שנות הפסקת בנייתו, כמתואר בספר עזרא סוף פרק ד' ופרקים ה' וו' ;ראו גם: ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק י"ג; במקרא מתואר כי המתנגדים לבניית הבית אמרו שהם זובחים כבר מימי אסר חדון ביהודה. בתנ"ך האזכור להגליית העמים האלו מיוחסת לשלמנאסר. על פי הפרשנות המסורתית סנחריב הוא שלמנאסר, וכוונתם הייתה אכן לסנחריב, והם ציינו את אסר חדון משום שסנחריב מת על פי המדרש בסמוך למלחמתו ביהודה
המדרש מוסיף כי הייתה התנגדות בחצרו של דריוש להמשך הבניה, והועלתה כלפיו טענה כי הוא אינו מכבד את אביו כורש, בכך שמבטל את הצוים שלו. דריוש בתגובה השיב לטוענים כי אביו לא כתב ברישיון שיתבטל לעולם, אלא שרק שיתבטל (ראו את המילים בספר עזרא, פרק ד', פסוק כ"א), ולכן הוא משנה את ההוראה (אסתר רבה א' א')
ספר עזרא, פרק ו', פסוק י' חז"ל ראו באמירה זו, משום ”חסד לאומים חטאת” (משלי י"ד ל"ד), כלומר גם כשהגוי מטיב עם היהודי, כוונתו היא לטובתו האישית, ולא לרווחת היהודי (מסכת ראש השנה ד' ע"א, וכן מסכת בבא בתרא י' ע"ב)
